הלימוד היומי: מתי קוראים פרשת זכור, והאם יש מחילה על חילול השם? (יום שני, ו’ באדר)

הציטוט היומי

"והדבר ידוע בישיבות שלא בעלי כישרון הצליחו בדרך כלל אלא המתמידים...

ואפילו מי שחלש מאוד בכישרון אם יתמיד כבר הבטיחו חז"ל שיצליח,

ובלבד שיהא ירא שמים"

(הרב חיים קנייבסקי זצ"ל בספרו 'ארחות יושר', עמ' צ).

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

מהי פרשת 'זכור' ומתי קוראים אותה?

פרשת 'זכור', היא שלושה פסוקים האחרונים שבפרשת 'כי תצא', המדברים בעניין מצות מחיית עמלק. נצטווינו לזכור פעם אחת בשנה את אשר עשה עמלק לעם ישראל כששהו במדבר לאחר שיצאו ממצרים, היאך בא להילחם בהם, והפיג את האימה והפחד הנוראים שהיו לאומות העולם מעם ישראל, ובכך העזו אומות אחרות לאחר זמן גם כן להילחם בישראל. תקנו חכמים לקרוא פרשה זו בשבת שלפני פורים, כדי להסמיך את מחיית עמלק למחיית המן, שאף הוא היה מזרע עמלק.

על השליח ציבור לעורר את דעת הקהל קודם הקריאה, שיטו אוזן קשבת לשמוע כל מילה, ויכוונו לצאת ידי חובת מצות עשה מן התורה של זכירת עמלק ומחייתו, ושגם הוא מכוון להוציאם ידי חובתם, ולא יקראו עם החזן בלחש כלל.

חולה שלא שמע פרשת 'זכור' בבית הכנסת – מה יעשה?

מי שהיה חולה ולא בא לבית הכנסת, טוב לפחות שיקרא את הפסוקים של 'פרשת זכור' בחומש. וירשום לעצמו לתזכורת שכאשר יגיעו הציבור לפרשת 'כי תצא' לקראת סוף השנה בחודש אלול, יאמר לחזן שיכוון להוציאו ידי חובה בקריאת 'זכור'. על כן, טוב שכל חזן בפרשת 'כי תצא', יאמר לציבור שהוא מכוון להוציא ידי חובה את כל מי שלא שמע את קריאת 'זכור' בחודש אדר.

הנשים ישתדלו מאוד לבוא לבית הכנסת ולשמוע (בתנאי שבאות בצניעות ויראת שמים, ואינן מדברות בשעת התפילה. ולאחר התפילה פונות מיד לבתיהן ואינן מתעכבות לפטפט על יד בית הכנסת), ואישה שקשה לה להגיע, יש לה על מה לסמוך שלא לבוא לשמוע קריאת פרשת 'זכור', וטוב לפחות שיקראו את הפסוקים של 'פרשת זכור' מתוך החומש.

חיזוק לנשמה

הרב אליהו עמר - האם על חילול השם יש מחילה?