לדבר בלשון רכה, בקול נמוך ובנחת: 7 עצות מה"פלא יועץ"

1. "גערה היא צריכה, לגעור בעוברי עברה אם מבין 'שתחת גערה במבין' (משלי יז י). אבל יותר טוב לדבר בלשון רכה, כי 'לשון רכה תשבר גרם'" (שס כה טו).

2. "והגערה גוררת כעס לגוער ומחלקת וקטטה מן הנגער, כי לא כל אדם מקבל גערה, ובפרט בזמן הזה אפילו הבנים קטנים אינם מקבלים כל כך גערה מאביהם ואמם".

3. "לכן זו דרך ישרה שיבור לו המוכיח לדבר בלשון רכה וחך מתוק חלק משמן, ולא ידבר קשות, אלא יהיה חכו ממתקים".

4. "ובפרט אם הוא בפני אחרים ובפני רבים לא יגער בחברו שנמצא שהוא מלבין פני חברו ברבים, שאמרו רבותינו ז''ל (אבות גק יא) שאין לו חלק לעולם הבא. לכן מאד צריך להיזהר בזה. ובפרט בבית הכנסת דאיכא נמי משום כבוד ומורא בית הכנסת שאסור לגעור".

5. "ואפילו אם רואה בחברו שעושה העגל, חס ושלום, לא יתן בקולו קול עז לגעור בו, כי נפשו הוא חובל, והרי זה דומה למכבס בגדיו נגד השמש, הבגדים מתלבנים והוא נעשה שחור. וזה רמז אפר הפרה, שמטמא את הטהור ומטהר את הטמא, כך זה מבקש לתקן את חברו והוא מתקלקל".

6. "וכבר פרשו רבותינו ז''ל (ערכין טז, ב) על פסוק (ויקרא יט יז) 'הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא'. שתנאי מצות התוכחה הוא שלא ילבין פניו ולא ישא חטא, לכן אי בעי לאפרושי מאסורא ילך אצל חברו וידבר דבריו בינו לבינו בנעם שיח, או ימתין עד שימצא עמו יחידי ויוכיחנו על פניו באופן נאה לפי מה שהוא אדם ולפי צורך שעה".

7. "ולעולם ראוי לדבר בקול נמוך בשפה רפה, כי זה מורה על הענוה וכניעה, כדכתיב (ישעיה כט ד) ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך. וקול כסילים בגערות הבל המה מעשה תעתועים לשומעים מבלבלים ומתעים, אבל דברי חכמים שבנחת נשמעים - הם ערבים ומתקבלים לשומעים".