מקבץ עצוב: יש ילדים שקופים שעוברים חרם בבית ספר, ואף אחד לא רואה אותם

***

שירי קניגסברג לוי כותבת:

***

***

טל מרום כתבה בקבוצה של 'ירושלמים וירושלמיות' את הפוסט הבא:

פנתה אלינו אופק מסיירת החרם ב"הצינור" וסיפרה לנו על ילד מקסים בן 11 משכונת רמות, בן לאמא חד הורית שעובר חרם קשה מאוד בבית סיפרו ולא מוכן ללכת לבית הספר כבר למעלה משבוע כי הוא עובר התעללות ואין לו עם מי להיות בהפסקות. מציקים לו, שופכים עליו דברים, צוחקים עליו.

זה הגיע למצב שהילד התחיל לגמגם, מה שלא היה לפני. 

שבוע שעבר הילד חגג 11 בביתו לבד!!!

אנחנו בגן הבוטני החלטנו להירתם ולחגוג לו שבוע הבא יומולדת בגדול, ונשמח אם נראה לכולם מה זו ערבות הדדית בירושלים ומה זה לב ירושלמי.

נשמח לעזרתכם בתרומת בלונים, צלם, עוגה מעוצבת, כיבוד חלבי, ממתקים ושתיה (חשוב שיהיה כשר), אנשים שעושים שמח והפעלות ימי הולדת.

כל מי שחושב שיש לו מה לתרום ומעוניין לעשות טוב, נשמח! 

***

***

שירי שיינבליט כתבה:

בואו נדבר על זה

חרם על ילד

מה קורה

לאן הגענו?

זה אכזרי.

זה כואב.

לא רק לילד.

האמא בוכה לילות

שלמים.

וכל זה למה?

כי כמה ילדים בכיתה

החרימו את הילד

אז כולם עושים עליו חרם?

זה עוול גדול...

תשוחחו עם ילדכם.

אין להם הבנה למה הם גורמים. לכמה נזק זה יכול להוביל

הכל מתחיל ונגמר בנו

ההורים 

איך נחנך ואיך נסביר לילדים.

ואיזו דוגמא הם יקבלו מאיתנו".

***

שירה מ. כתבה:

ראיתי אותה בצד, יום אחרי יום אחרי יום. 

כולן משחקות ביחד, ורק היא לבד. 

עם עצמה. 

לא מדברת, לא צוחקת

עצובה. 

אין למה לספר להן, 

והן גם ככה כבר מגובשות בינן לבין עצמן, 

היא לא יודעת איך לעשות את זה. 

היא לא יודעת על מה לדבר ואיך לעניין

היא לא יודעת איך להפסיק את מעגל ההתעללות

היא לא יודעת איך להיות מקובלת, 

היא לא יודעת איך להיות יותר ממה שהן צריכות. 

היא פשוט היא

אבל להן זה לא מספיק. 

כי כשהיא היא, אבל הן לא מקבלות אותה, 

מישהו פה צריך לתת את הדין 

על השתיקה הגדולה שתהפוך יום אחד 

לכעס אצור בתוכה. 

"למה אף אחד לא עזר לי, 

"למה אף אחד לא ראה?".

בואו נראה עכשיו את הכאב של כל הילדים המוחרמים, 

ונשים לזה סוף. 

כל אחד מכם יכול להשפיע: קחו את הילד לשיחה בארבע עיניים. 

נסו לשאול האם יש ילדים בודדים בכיתה, שאין להם עם מי לשחק בהפסקה. 

עודדו את ילדיכם להתחבר לכולם, ולא לילד אחד. 

בדידות חברתית היא דבר קשה מנשוא, 

וזה לא הולך ונהיה יותר קל כשמתבגרים

ממני, אחת שיודעת. אחת שעברה את זה".

***

***

***