כשהילד המיוחד יוצא לטיול: מה עובר בלב של אמא?

טיול לילד
נשמע כיף.
מתרגשים איתו.
מכינים תיק וכובע.
קונים מלא חטיפים,
העיקר שיהנה.

אבל במשפחה עם ילד מיוחד
זה לא.
לא קונים חטיפים.
לא מכינים תיק.
לא שמים בקבוק שתייה
ולא מתרגשים.
להיפך.
כואבים.
דואגים.
אם יהיה חם?
האם יזיזו אותו מהשמש?
שיתנו לו מספיק מים.
הלוואי ויראה את החיות
או את הנוף.
האם זה ישפיע עליו?
 

לא קל.
מראים לו התלהבות.
צוחקים איתו
אבל בלב פנימה
שוב הלב כואב.

וכשהוא חוזר,
הוא לא מספר איך היה לו.
מה הרגיש.
יש שתיקה...

שוב צריך לשאוב כוחות.
לשאול איך היה.
להתלהב.
ולא לקבל מענה.

לא להראות לו שכואב
אלא לשמוח איתו.

ולהתפלל שבטיול הבא
נקבל תגובות מהירות יותר.