בשיא גל הטרור: תקציב הביטחון יקוצץ ב-1.3 מיליארדי שקלים, וזו הסיבה

1.3 מיליארד שקלים מתקציב הביטחון ומאות מיליוני שקלים מתקציבי הבריאות והרווחה יקוצצו, על מנת שהסכם השכר עם המורים לא יבוטל – כך דווח אמש (שלישי) ב'כאן חדשות'.

היועץ המשפטי למשרד האוצר, אסי מסינג, הביע התנגדות נחרצת לקיצוץ זה, וציין שלא ניתן לבצע קיצוץ משמעותי שכזה בתקופה זו, ימים ספורים לפני הבחירות.

הסיבה לקיצוצים הרוחביים הם הצורך של שר האוצר אביגדור ליברמן ושל שרת החינוך יפעת שאשא ביטון למנוע את ביטול הסכם השכר עם המורים. כזכור, אתמול פורסם מכתבו החריף של היועץ המשפטי מסינג, שהאשים כי ליברמן ושאשא ביטון פעלו באופן תקדימי ובלי שום סמכות בחוק כשחתמו על ההסכם עם הסתדרות המורים.

מסינג הבהיר כי בתקופת הבחירות אסור היה לאשר את ההסכם, שכולל בתוכו השלכות תקציביות דרמטיות. הוא פנה באופן חריג ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, וביקש ממנה להתערב ולהודיע במיידי על ביטול ההסכם כיוון שאינו חוקי.

על פי הדיווח, בלשכת ראש הממשלה הפעילו לחץ כדי לאשר את ההסכם בלי מקור תקציבי. ראש הממשלה יאיר לפיד סירב להביאו לממשלה לפני הבחירות, לצורך אישור הסכם קיצוץ רוחבי שנדרש למימונו. וכך, למעשה, נענו שר האוצר ושרת החינוך לבקשת לשכת ראש הממשלה וחתמו על ההסכם עם המורים - בלי כל סמכות.

ממשרד ראש הממשלה נמסר: "מדובר בקיצוץ מותנה לשנה הבאה, שיבוטל עם העברת תקציב המדינה לשנת 2023. ישנם עודפים שנשתמש בהם בתקציב הבא ואנחנו נדאג ששירות חברתי לאזרח לא ייפגע, להיפך, האזרחים רק ירוויחו מזה והמורים יקבלו את הכסף שמגיע להם".