נשמה של יהודי: כשזיכיתי יהודי במצווה של הנחת תפילין

לאחר כמה שנים שאני עובד עם האדם הזה (גיל: 85), רק לאחרונה התברר לי שהוא יהודי.

באותו רגע שגיליתי, מיד עלתה לי המחשבה על נושא  התפילין... 

לאט לאט התקרבתי אליו יותר, והוא התחיל לספר לי שברוסיה סבא שלו היה רב (אבא של אמא שלו). שאבתי ממנו מידע, והבנתי שהנשמה שלו היא נשמה של יהודי, ואי אפשר לפספס את זה.

יום אחד החלטתי שאהיה ישיר עם השאלה לגבי התפילין.

וכששאלתי – ראיתי מיד את ההתרגשות עליו. הוא סיפר לי שבבר המצווה שלו - זאת הייתה הפעם האחרונה שהוא הניח תפילין... 

מיד הבנתי שאני יכול לְזַכּוֹת אותו, ושגם אני יכול לִזְכּוֹת במצווה.

לקח כשבוע וחצי למצוא את הרגע שהוא יהיה מסוגל להחליט ולומר כן. היום החלטתי שאני ניגש עם התפילין ביד, והולך לכיוון החדר שהוא יושב בו.

הוא ראה אותי ומיד התרגש. בלי דיבורים הוא סימן לי עם היד לבוא אליו.

פשוט התרגשתי ברמות, הרגשתי ממש את השכינה עוטפת אותנו, והמילים היחידות שאמרתי לו היו: "ישעיה (אלכס), אתה לא מבין מה אתה עושה עכשיו בשמיים".

תודה רבה לבורא עולם שזיכה אותי לזכות במצווה כזאת, שאין לה שיעור בכלל.

קחו זאת לעצמכם, ושימו לב לאנשים סביבכם. שנזכה לזכות ולשמח את עם ישראל.