פרשת וילך

הרב ראובן אלבז: מה גרם לאישה לרצות לעשן דווקא בשבת?

המהרש"א קרא קריאת שמע והתוודה בעוד העשיר מצמיד את חרבו לפני ראשו של המהרש"א. לאחר שסיים את הווידוי והיה מוכן למסור את נשמתו לבורא יתברך, זרק העשיר את החרב

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

"יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב" (דברים ל"ב, ב').

אין לקח אלא תורה, שנאמר (משלי ד', ב') כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ. וכותב הגאון מווילנא (אבן שלימה פ"א, עמוד י"ב במילואים) שהתורה דומה לגשם, מצמיחה מה שיש באדם, אם יש לו מידות טובות התורה מצמיחה אותם ומשפרת אותם יותר. וכן אם יש לו רצון לשפר את מידותיו התורה מתקנת אותם. אבל אם ח"ו יש לו מידות רעות, להיפך, "וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ" (בראשית ג', ח'), התורה מגדלת ומטפחת את המידות הרעות שלו ומכניסה בו ערמומיות.

לכן ראשית עבודתנו צריכה להיות בתיקון המידות, שנהיה בעלי מידות טובות וניזהר זהירות יתירה במצוות של בין אדם לחברו.

ובעניין זה מסופר על הגאון המהרש"א, שהיה לו תלמיד שלמד איתו חברותא בביתו. התלמיד היה גאון ושקדן גדול. בביתו של המהרש"א היו מונחים כפות זהב על השולחן, אולם יום אחד נעלמו הכפות. בני הבית חיפשו בכל מקום אפשרי אבל לא מצאו, החליטו שצריך לחפש אצל התלמיד.. חיפשו בבגדו ומצאו את הכפיות. התרגזו עליו בני ביתו של המהרש"א, גרמו לו לבושת גדולה והוציאו עליו שם של גנב.

אותו תלמיד לא היה יכול להמשיך לחיות באותה עיירה, והלך לגור במקום אחר.

לאחר כמה שנים היה צריך הגאון המהרש"א לצאת לחו"ל כדי לאסוף כספים לצורך עזרת יהודי הגולה, והנה בהגיעו למקום מסוים ניגש אליו אדם עשיר ונשוא פנים וביקש להזמין את הרב לביתו באופן אישי.

הרב הבין שזה לטובת היהודים, ולכן הסכים.

הכניס העשיר את הרב לביתו והראה לו כל מיני דברים סודיים, בין היתר הכניס אותו לחדר שהיה מלא חרבות, השכיב את הרב על הרצפה וציווה עליו לקרוא "שמע ישראל" ולהתוודות לפני מותו, נורא ואיום, איזו גזירה נוראה.

המהרש"א קרא קריאת שמע והתוודה בעוד העשיר מצמיד את חרבו לפני ראשו של המהרש"א. לאחר שסיים את הווידוי והיה מוכן למסור את נשמתו לבורא יתברך, זרק העשיר את החרב, התכופף ונישק את כפות רגלי המהרש"א וביקש סליחה על כל מה שעשה, "רבנו, רבנו, האם אתה זוכר אותי?", שאל העשיר, "זה אני תלמידך שלמד איתך... לא הצלחתי לעמוד בפיתוי", המשיך העשיר, "תקף אותי יצרי ולקחתי את כפות הזהב, אבל הבושה שעשיתם לי הייתה גדולה ולא יכולתי להישאר בעיר, הלך לעיר אחרת ונהיה ככל הגויים.

"אולם ידעתי שיש עליך בשמים קפידה גדולה מאוד ורציתי להוריד אותה ממך. כל חיי חיכיתי לאפשרות שאוכל להסיר ממך את הקפידה הנוראה".

צריכים זהירות גדולה בבין אדם לחברו, להיזהר לא לפגוע, ולהיזהר לבקש סליחה אם פגע. התורה מתקיימת רק במידות טובות ומצמיחה אותם עוד יותר.

 

קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'

נכנסנו לשנה החדשה. רבותינו אומרים (ראש השנה טז ע"ב) שבעשרת ימי תשובה אנו תלויים ועומדים בחבל. בעבר כולם היו מתענים בעשרת ימי תשובה, ולא הולכים לעבודתם, אלא כל היום מרוכזים בתפילה תחנונים ולימוד תורה, וגם אותם אנשים שהיו מוכרחים לצאת לעבודתם היו עושים זאת בזריזות שעתיים או שלוש וחוזרים מיד לבית המדרש.

ימים אלו ימים גדולים, ומטרת הצומות בימים אלו לשבור לבו של אדם. כשאדם צם - לבו נשבר בקרבו, ומתחיל להתחרט על החטאים שעשה.

 

אבל בימינו ירדה חולשה לעולם, ואין דבר יותר גדול מלימוד התורה הקדושה, ולכן בני אדם כמונו רגילים לא מתענים כדי שיוכלו ללמוד את התורה הקדושה שהיא חביבה מאוד בפני הקב"ה ומכפרת עוון, כך הייתה דעתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, ורק אדם חזק שיוכל גם לצום וגם ללמוד בשיא הכוחות - יצום.

ועל זה אמר הנביא: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אלוקיך כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ, קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב" (הושע י:ד, ב'-ג').

לתקן את החטאים זה קשה מאוד, צריך הרבה תיקונים וסיגופים, אמנם הדרך הטובה ביותר זה להרבות בלימוד התורה, כיוון שעל ידי לימוד התורה מתכפרים עוונות האדם.

וזה שאמר הנביא "אם כשלת בעוונך" - "קחו עמכם דברים", ואין דברים אלא דברי תורה, תרבו בלימוד תורה, עוד שיעור תורה ועוד קביעת עיתים ובזה תשובו אל ה', "אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן" אמרו להקב"ה: "תשא את העוון שלנו, תרים אותו אליך שלא יפגע בנו", ובתמורה לזה "וְקַח טוֹב" ואין טוב אלא תורה שנאמר "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם" (משלי ד', ב'), בתמורה קח את התורה שאנו מרבים בלימודה. וה' יתברך לוקח את לימוד התורה שמרבה האדם בימים אלו בתמורה לעוונות שעשה.

 

אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'

ומצד שני כותב רבנו יוסף חיים זיע"א בספרו "בן איש חי" (ש"א נצבים סכ"ד), שיש עניין לאכול בימים הללו של עשרת ימי תשובה, ובאכילה לשם שמים בימים אלו נעשים תיקונים גדולים מאוד.

ולכן צריך להקפיד לאכול לפחות פעם אחת ביום סעודת לחם כדי לברך ברכת המזון, ואלמלא החטאים שלנו, היינו יושבים ואוכלים כל היום.  

וזהו בעצם אחד הטעמים שמצווה להרבות באכילה בערב יוה"כ, מרוב חסדו של הקב"ה ואהבתו אלינו נתן לנו יום בשנה להתענות, וגם בזה אמר תאכלו ותשתו טוב לפני כן, כדי שהיה לכם כוח לצום.

זוג צעיר חיו בקיבוץ ללא דת ודין, לא ידעו כלל ועיקר את התורה ואת משפטיה, באחד הימים נקלעו הזוג לשיעור תורה והרגישו חיבור עד שבסופו של דבר החליטו לחזור בתשובה, וכל כך התחברו לשמירת התורה והמצוות עד שהחליטו לעבור לגור בירושלים עיר הקודש ברחוב מאה שערים.

אולם דבר אחד היה קשה מאוד לאשה, היא לא יכלה להפסיק לעשן סיגריות ביום שבת קודש, לא הייתה מסוגלת, אמנם היא הייתה מתפללת בדביקות, קורא תהילים, שומרת על כל גדרי הצניעות, אבל את עישון הסיגריות ביום שבת קודש היא לא הייתה יכולה להפסיק.

במר לבם נגשו הזוג אל מרן הרב אלישיב זצוק"ל וסיפרו לו את המעשה. הרב אמר לבעל בשקט שיבדוק אחרי הוריה של האישה. בדק הבעל ולאחר מספר בירורים גילה שהסבתא של אשתו הייתה גויה גמורה.

כששמעה זאת האישה פרצה בבכי גדול ולא הייתה מסוגלת לקבל בשורה זו. ניגשו הזוג שוב לפני מרן הרב אלישיב זצוק"ל ואמר להם הרב שאין להם להתעצב, אלא אדרבה, עליהם להסתכל בחסדיו ואהבתו של ה' יתברךעליהם, הרי יש דין שגוי ששבת חייב מיתה, וכיוון שלאחר הבירורים נתגלה שהאישה גויה, אם היא הייתה שומרת שבת - הרי שהייתה עוברת איסור וחייבת מיתה רח"ל, מה עשה הקב"ה? הכניס בה חשק לעשן סיגריות ביום שבת כדי שלא תתחייב מיתה.

ובאמת לאחר שהתגיירה אותה אישה גיור גמור כדת וכהלכה נפסק החשק העז לעשן סיגריות בשבת, וזכו הזוג לשמור את השבת הקדושה על פי כל כלליה דקדוקיה והלכותיה.

יהי רצון שיתמלא ה' יתברך ברחמים עלינו ונזכה להיחתם בספרם של צדיקים לחיים טובים ולשלום.

שנה טובה ומבורכת לכל בית ישראל. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

תגיות:פרשת וילךעישוןשבת

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה