תנו להם צבעים. הם כבר יוכיחו לכם מה הם יכולים

מרוב עושר של חפצים ועצמים שישנם היום בחנויות הרבות, כבר איננו יודעים מה באמת חשוב לילד ומה פחות.

מרוב עצים אין רואים את היער.

פעם ילד יכול היה להעסיק את עצמו יום שלם בבית עם דפים וצבעים. זה מה שהיה, ועם זה הסתדר.

היום העושר הרב מעוור ומסנוור, והילד לא נהנה משום דבר שהוא עושה.

הוא עוסק בדבר אחד, ופוזל לעבר השני. הוא מוותר על הראשון, ועובר לאחר, אחר כך מצטער שהפסיד קודם לכן.

דף לבן, נקי, חלק, הוא המצרך החשוב ביותר שנמצא בכל בית. חפיסת צבעים עולה פרוטות, אבל שווה הרבה יותר.

מהו בעצם דף חלק? דף חלק הוא דף שבו לא מגבילים את הילד.

לא אומרים לו: כתוב מדויק בתוך השורות, בתוך המשבצות.

לא אומרים לו: כתוב תשובה מדויקת לשאלה ששאלתי.

האמת שאין צורך לומר לו דבר.

הדף הוא כמו פתיחה של דלת: "ברוך הבא, ילד נחמד, היכנס בבקשה לשטח ההפקר הזה!".

הילד שמקרב את הצבע לדף יכול להרגיש בין רגע שהוא יוצא לשייט, כשהים הגדול פרוש לפניו, והיבשה הירוקה קורצת מרחוק.

כדי שילד יצא להפלגה אנו לא צריכים לעזור לו, רק לא להפריע. זהו.

ילד שלומד שלא מתערבים לו בציורו, נהנה מהרגע, נהנה מהמלאכה, ורק רוצה להמשיך הלאה.

הציור מביא ילד לעצמאות בחשיבה וזה מה שילד צריך.

למה עוד חשוב הציור הפשוט?

הסתכלו על ילד שמצייר ותדעו עליו הכול. עד כמה הוא מסוגל לשבת? עד כמה הוא סבלני כלפי עצמו? עד כמה הוא מחובר אליכם בקשר מיותר ומחבל? עד כמה הוא מבקר את עצמו? עד כמה הוא מתרשל, או חסר ריכוז, או אינו יודע להתמיד?

לִמדו את הילד שלכם דרך הציור שלו. לא כדי להעיר לו על כך ולגרום לו להפסיק לצייר, אלא כדי לדעת אם הוא צריך עזרה במשהו, אם יש לו קושי מסוים, ואם הוא יודע להעריך את היצירה שלו.

תנו לילד צבע – הוא כבר יוכיח לכם למה הוא מסוגל.