מחקר אקדמי מוכיח: השפעה ארוכת טווח של הקורונה על ההישגים הלימודיים

מגיפת הקורונה השפיעה לרעה על הישגי התלמידים – כך עולה ממחקר אקדמי חדש שפורסם הבוקר (שני) ב'מעריב'.

המחקר, שעקב אחר השינויים בלמידה אצל תלמידי בתי הספר היסודיים והגנים במהלך מגיפת הקורונה, נועד לבחון את הישגי הקריאה והמוטיבציה לקריאה בקרב תלמידי כיתות ב'.

במחקר השתתפו 190 ילדים, שחולקו ל-2 קבוצות. הקבוצה הראשונה כללה 126 תלמידים שהחלו בלימודי הקריאה לפני פרוץ מגיפת הקורונה. הקבוצה השניה כללה 64 תלמידים, שהחלו בלימודי הקריאה כחצי שנה לאחר שפרצה המגיפה.

מחקר נוסף נערך במקביל, והוא כלל 164 ילדים, שחולקו אף הם ל-2 קבוצות. הקבוצה הראשונה כללה 110 תלמידים שלמדו בגן חובה לפני פרץ הקורונה. הקבוצה השניה כללה 54 ילדים, שעלו לגן חובה כחצי שנה לאחר שפרצה המגיפה.

המחקר השווה את יכולותיהם של ילדי הגנים במדדים הבאים: אוצר מילים, מודעות מורפולוגית מותאמת גיל, ורמת המוטיבציה לקריאה.

שני המחקרים העלו תוצאות זהות: ילדים שהגיעו מרקע חברתי־כלכלי נמוך, הוכיחו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות שהשתתפו במחקר. ממצאי המחקר הראשון הצביע על כך שילדים שרכשו במהלך הקורונה את הקריאה הוכיחו יכולות קריאה נמוכות משמעותית, בהשוואה לתלמידים שרכשו את הקריאה בתקופת טרום המגיפה. במהלך המחקר נמצאו פערים מובהקים בין 2 הקבוצות: 28% בפענוח מילים כתובות, 21% במבחן זיהוי מילים ופער של 9% במוטיבציה לקריאה. כל הממצאים הינם לטובת הילדים שלמדו טרם המגיפה.

אף בקרב ילדי הגן נרשמו פערים משמעותיים: ילדי הגן שלמדו בתקופת הקורונה הוכיחו הישגים לשוניים נמוכים יותר מקבוצת הילדים שלמדה לפני הקורונה. במהלך המחקר התגלה פער של 12% באוצר המילים, ובין 20%־60% בערנות למבנה הצורני של המילה.

המחקר נערך על ידי פרופ' ורד וקנין נוסבאום, ראש המרכז לחינוך אורייני במכללה האקדמית גליל מערבי, וד"ר עינת נבו, ראש החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי. החוקרים מציינים כי היעדר האינטרקציה הסדורה במסגרות החינוכיות, היעדר תשתית למידה מהבית, פערים בין ערים בכל הקשור לאינטרנט זמין, סגרים ובדידות חברתית הינם בין הגורמים העיקריים לממצאי המחקר.