אהרן רזאל מארח את דוד ד’אור בשיר מעומק הנשמה: "שמע ישראל"

כך כותב אהרן רזאל על השיר:

למה באמת מכסים את העיניים כשאומרים "שמע ישראל", הפסוק הכי מפורסם  בתפילה, ואולי בכל היהדות?

טמון כאן סוד עמוק. הגעת לרגע מיוחד בתפילה. וזה הזמן שמביטים פנימה. כמו הרגע שמכסים פני כלה לפני החופה. החיבור הוא כל כך עמוק ופנימי. אתה מבקש להתייחד עם הנשמה, בלי המציאות החיצונית של העולם. במילה "שמע" אתה מקשיב וצולל עמוק לבאר האמונה שבך.

הלחנתי את השיר על הפסנתר. המנגינה החלה עולה ועולה. כאילו מושכת אותי למעלה בעל כרחי. מיד שמעתי באזני את קולו המלאכי  של חברי היקר. דוד ד'אור.

מילות השיר:

כשהנר כבה פתאֹם, נשארתי עם כוכב,

ורוח, בִּשר את בֹּא הסתיו.

העיר סגרה דלתה, ואין יוצא אין בא,

ואני הנני מולך.

לא אשכח אותם ימים, הרגשתי כה לבד.

אך עִמדי, כמה שאז היית!

וברדת ליל כוכב, הסתרת את פניך, כִּסיתי עינַי בתפִלה

שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.

ואוהב אותך תמיד, בכל נימי נפשי, לך לִבי בך חשקי.

גם בדרך, בלכתי ובחדרי ביתי, חותם שמתיך על לִבי.

לא אשכח אותם ימים, הרגשתי כה לבד,

אך עִמדי, כמה שאז היית!

וברדת ליל כוכב, הסתרת את פניך, כִּסיתי עינַי בתפִלה                                              

שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.