סיון רהב מאיר: בואו לא ניתן לפוזי ברהום את התענוג

שמענו השבוע המון תגובות של פוליטיקאים על פיזור הכנסת. אני חושבת שכדאי להתעכב רגע על תגובת חמאס. דובר חמאס, פוזי ברהום, אמר השבוע על הבחירות החמישיות כך: "זו עדות לשבריריות ולחולשה של הישות הציונית, ולחולשת המבנה הפנימי שלה. זוהי אחת האינדיקציות לעמידתו האיתנה של עמנו, ליכולת של האומה שלנו להכניס את הישות הציונית לאי סדר, לשבור את רצונה ולמנוע את הגשמת מטרותיה".

הוא צודק, לצערנו. היהודים אכן מגלים שבריריות וחולשה. הם מכניסים את עצמם שוב, מרצון, לארבעה חודשים של רפש ומריבות פנימיות, בפעם החמישית, במקום להקים ממשלה עוד בכנסת הנוכחית.

התפריט לחודשים הקרובים הרי ברור ולא מפתה: יהיו איחודים ופיצולים בשמאל ובימין, שמות חדשים וישנים, פריימריז, קמפיינים מסיתים שינסו לגנוב כל בוקר את הפוקוס ולגרוף כמה גרמים של תשומת לב כדי לייצר "סערה". יהיו קרבות ציוצים, התנצלויות על ציוצים בוטים מדיי, ירי בלתי פוסק בתוך הנגמ"ש ומחוצה לו, סקרים לא נכונים עד לרגע האחרון, עיסוק בשאלות הרות גורל כמו "מה תעשה איילת שקד" או "מה יעשה גדעון סער", ובאופן כללי עיסוק בכל מה שמפריד בינינו ולא במה שמאחד. והכול בווליום יותר חזק, כי בכל זאת, זו כבר הפעם החמישית, קשה לייצר קשב.

אז נכון, זה דורש יצירתיות להקים כעת ממשלה, אבל זה דורש פחות הפרות הבטחות מאלה שהופרו בהקמת הממשלה היוצאת, ואחרי הבחירות שוב תידרש יצירתיות רבה (וכנראה הפרת הבטחות רבה) כדי להקים משהו יציב. בואו לא ניתן לפוזי ברהום את התענוג.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".