תודה שבעלי לא כזה, ותודה שבכלל נתת לי בעל

פעמים רבות אני נתקלת בפוסטים של נשים שמתלוננות על הבעלים שלהן.

יש לנו תשעה קבין שמתוכם, כך נדמה לי לעתים קרובות, יש הרבה על מה להלין ועל מה להתלונן - אבל במכתב הזה אני מבקשת להודות על בעלי, שהוא מושלם בדיוק למידות שלי ולמה שאני יכולה להכיל.

נכון, הוא לא מלך היופי מבחינה חיצונית, אבל גם אני לא - כך שזה לגמרי מסתדר. נכון, הוא גם לא בדיוק מה שראיתי בדמיון כשהייתי רווקה. אבל הוא ההשלמה הכי הכי מדויקת שיכולה להיות עבור הנשמה שלי. 

הוא הדגם הכי הכי קרוב למה שהתפללתי עליו במשך שנים. 

אז אני מבקשת כאן להגיד תודה קודם כל על זה שיש לי בעל, שאני נשואה. 

שהקב"ה בכבודו ובעצמו דאג לישועה הזו, דאג לרקום אותה בצורה הכי מושלמת שיכולה להיות - למרות שבדרך אליה היו הרבה הרבה כאבים ותחושת כישלון. 

לאחרונה נתקלתי בפוסט (של אישה אחת) ש'גמרה את ההלל' על בעלה, רק מהצד השלילי של הדבר. האמת היא שכאבתי דרך מילותיה את הכאב שלה. לא האמנתי שבין זוגות יכולה להיווצר כזו תהום אימתנית של שנאה וריחוק. כאבתי בשבילם את מה שהם כבר לא כואבים כנראה, כי הם 'התרגלו' למציאות הזו. 

החיים לימדו אותי שעל הכל צריך להוקיר תודה, גם על מה שלכאורה לא בסדר. 

אז תודה בורא עולם. תודה על בעלי, על כל חוסר המושלמות שבו שמשלימה את חוסר המושלמות שבי. 

תודה על הקניות שהוא עושה. 

תודה שלפעמים הוא עוזר לי לנקות ולבשל. 

תודה שהוא אבא טוב. 

תודה שהוא דואג לי ואוהב אותי. 

תודה שהוא לא מחסיר מאיתנו שום דבר. 

תודה שהוא לא כעסן ולא רגזן - רק שלפעמים כועס, רוב הזמן על דברים מוצדקים (כמו למשל כששוכחים את הדוד דולק להרבה שעות).

תודה שהוא מפרנס אותנו. 

תודה שהוא טיפוס רגוע ושלו. 

תודה שהוא חכם ומשקה אותי מחוכמתו. 

תודה שהוא אוהב את התורה הקדושה, ומקרב אליה את הזולת. 

תודה שהוא אדם טוב שעסוק בנתינה ללא הרף. 

תודה שבעלי לא כזה:

לא קנאי

לא כעסן

לא קמצן

לא פחדן

לא שקרן

לא רודף שמלות

לא מוחצן

לא מקולקל במחשבה שלו

לא רודף בצע

לא משהו שאני לא יכולה להכיל. 

תודה על כל מה שהוא עושה ואני לא תמיד רואה או מסוגלת להגיד לו תודה. 

תודה על מי שהוא בשבילי - האדם הכי קרוב לי והכי יקר לי עלי אדמות.