’אני או אנחנו’? מורן קורס עם תובנות בעקבות חג השבועות

אנחנו לא עוד עדר כבשים שמרכיבים טור ארוך, שאם כבשה אחת יוצאת מהטור, זה כמעט לא מורגש ואפשר להמשיך במסלול..
אלא אנחנו כמו גלגלי השיניים בשעון, שכל אחד הוא יחודי ותלוי בשני, כי בלעדיו- השעון איננו יכול להמשיך לנוע..

במתן תורה נוצרה מציאות חדשה-
אנחנו לא עוד פרטים יחידים תלושים זה מזה, אלא נהפכנו לעם!!
ועוד איזה עם!
עם סגולה.
זהו,
אי אפשר לומר יותר "אנחנו לא חשובות",
כי אם ה' החזיר לנו את נשמתינו לעוד יום, שבוע, חודש, שנה- אנחנו מהותיות ומשמעותיות לה' דווקא כאן- בעולם.
את קולטת?
את יצירה יחודית של ה' ובלעדייך- יחסר בעם כולו

כמה אהבה ה' מעניק לנו, וכשיוצאים מחג השבועות אנחנו חייבות להזכיר זאת לעצמינו

זאת העבודה שלנו, מעבר להבנה שכל אחת יחודית, האחריות בנוסף לזכות שלנו להפוך את ה"אני" ל"אנחנו", מפריטים, יחידיים- לעם.

המטרה כעת- לחפש איך בחיים שלנו אנחנו פחות "אני" , פחות מחפשים את האגו, הנהנתנות הרגעית אלא יותר מתחברות ונותנות מקום לשני- ולהפוך "לאנחנו".

הרבה פעמים אנחנו אומרים לעצמינו,
"בגלל שהגעתי מהמקום הזה והזה אני לא יכולה ל.."
אבל בנינו, בוא נחשוב שניה על הרב אורי זוהר, היכן הוא היה פעם? ולאן הוא הגיע.. הוא אחד החוזרים בתשובה שעשה שינוי מרחיק לכת בחייו,
התמסר לתורה מתוך פשטות ואהבה,ורק להיזכר מהיכן הגיע..
הידיעה הזו מעניקה לנו את הכח- להבין איזה מהפך אפשר לעשות בחיים!!

נאמר לעצמינו- אם הוא הצליח, כל אחת מאיתנו יכולה- להיות אמא יותר טובה, אישה יותר טובה.. ולא משנה מאיפה הגענו ומה עשינו לפני..

שנזכה להמשיך את מסר האחדות העוצמתי מחג השבועות למשך כל השנה.

הטור נכתב לעילוי נשמת הרב אורי זוהר.

הרשמי עכשיו למפגש מרתק ונשי עם מורן קורס ללא עלות >>>