ארגון הידברות נפרד משר התורה, שהיה האור המאיר לנו את הדרך

ימי הרחמים והסליחות. לפני כשנתיים.

עם ישראל פקד בהמוניו את בתי הכנסת, כולם התכוננו ליום הדין, בו ייקבע איך תיראה השנה הבאה שלנו. אין אחד שלא התחזק, התפלל, ציפה וקיווה בכל לבו לשנה טובה ומתוקה. הקדוש ברוך הוא קרוב אלינו מתמיד, ומי לא ינצל את זה?

גם בסוף רחוב רשב"ם בבני ברק, בבית קטן וצפוף מרוב ספרים, הורגשה התכונה של הימים המיוחדים הללו. המדרגות העולות לבית היו גדושות ביהודים, מכל הסוגים והצבעים. כבר שנים שכולם משוועים להיכנס למרן הגאון הגדול והצדיק רבי חיים קנייבסקי, רק לדקה, לכמה שניות, רק לראות את פניו, רק לבקש ברכה, אחת קטנה, "פשוטה".

הרב היה מרים את עיניו הקדושות, העיניים שרואות כבר 90 שנה רק תורה, ומברך בחום: "ברכה והצלחה!".

כן, שתי מילים, לכאורה "רגילות", אבל הכוח שלהן, הכוח הזה הוא עצום. סיפורי ישועות הסתובבו כאן מדי יום. וכבר היו פעמים כה רבות שהרב אמר למישהו "הרופאים טועים", והלה לא ממש האמין עד אחרי שראה במו עיניו איך הבשורות המרות ביותר הופכות ל"אין כרגע ממצאים חריגים". כל המקרים הקשים מגיעים לחדרו, כל הכאבים, הצרות ודמעות עם ישראל מתנקזות אליו בתחנונים שיתפלל בכוח תורתו לישועה.

וכי איך לא? פה כזה טהור שמוציא רק מילים קדושות, אדם שכל כולו תורה, חסד ויראת שמים, איך לא יתקיימו הברכות שלו?!

לפעמים, גם ה"ברכה והצלחה" התקצרה. הרב ברך "בו"ה", ברכה והצלחה בראשי תיבות.

מאיפה המנהג הזה, אתם שואלים?

כל שניה היתה יקרה בעיני מרן רבי חיים קנייבסקי, הוא ראה את הזמן כמו שאדם מביט על ממון רב, כמו שמי שנאבק על חייו רואה חמצן. ואם כל רגע מחושב, הרי שלא יוכל הרב להקדיש את כל סדר יומו לתור הארוך המשתרך ליד ביתו בזמן קבלת הקהל? כיצד יוכל הרב, עם לבו הרחום הפתוח לכל, לא לאכזב את היהודים הרבים המשחרים לפתחו?

בשל כך, באו ראשי התיבות. עוד כמה שניות של קיצור לכל אחד, וכך יכלו יותר יהודים להתברך.

חובות לקדוש ברוך הוא

מה עשה הרב בכל יומו במשך עשרות שנים, כשהזמן כה יקר לו?

לא לחינם מכונה הרב קנייבסקי "מרן שר התורה". כל מקצועות התורה היו פרושים בפניו. נגלה ונסתר, קבלה והלכה. בהכל הוא שלט כאילו היו הספרים מונחים בקופסה במוחו. לאורך כל היום, למעט מנוחה קצרה, ישב הרב ולמד.

בעצם גם לאורך הלילה. מחצות ליל ועד הנץ החמה, ישב הרב ו"שילם חובות", אותם חובות שכבר 70 שנה הוא עמל לשלמם. החובות הללו אינם של כסף, חלילה, הרב היה נזהר בממון כמו שנזהרים מאש, על אחת כמה וכמה ממון הזולת.

מדובר בחובות של קבלות שקיבל על עצמו ללמוד מדי שנה את כל התורה כולה. בשביל לקיים את החובות הללו בכל שנה מחדש, למד הרב מדי לילה כמות נכבדה בתלמוד הבבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, רמב"ם, טור, שולחן ערוך, נביאים וכתובים, זוהר, וביום שישי עוד הוסיף עליהם לימוד מעמיק של פרשת השבוע ומדרשים.

אם הזמן חשוב כל כך, מתי מצא הרב זמן להוציא ספרים לאור? והרי יש לו מגוון ספרים על כמה וכמה ממקצועות התורה. לשם כך באו זמנים מיוחדים, כמו שנה מעוברת, בה כביכול קיבל הרב במתנה עוד חודש, חודש שלם שהוא יכול היה לאסוף בו את חידושי תורתו לעוד ספר.

גם במהלך השנה, השאלות הרבות שנשלחו לביתו נענו בתשובות בנות מילה אחת עד שש מילים בממוצע. זה הכל.

הברכה הנדירה והמפורשת

ובימים ההם, בהם שערי שמים פתוחים, נטל הרב את העט שלו, עט כה פשוט, אבל כל מילה בו היא מלאת טהרה וקדושה. הזמן חלף ושתי שורות נחרטו על הדף הזה – הנשימה נעתקה שעה שהרב עבר על המילים, מאשר אותן, חותם את שמו בסופן ומושיט את הדף.

הידיים של מי שהחזיק את הפתק הזה רעדו - "כבר נודע שארגון הידברות מציל נשמות ומקרבן לאבינו שבשמיים, במידה מרובה מאוד, אלפי אלפי נשמות", הוא לאט בהתרגשות את מילותיו הטהורות של הרב, והקריא את הברכה הנדירה הזו: "ודאי שהמשתתף עמהם הויא ליה זכות גדול ועצום ליום הדין ויזכה לכתיבה וחתימה טובה ולשפע ברכות לאין שיעור".

אם יש ארגון שהיה אהוב על הרב מאוד, זהו הידברות, מקום שגם בו כל שניה חשובה, כל רגע שווה הון רוחני לא יתואר. בדקה אחת מפיצים כל כך הרבה תורה, באופן שרק ניתן היה לחלום עליו. בכל רגע מתקרבות עוד נשמות לאבינו שבשמיים.

והמילים המדהימות הללו של הרב עומדות ומכריזות – "ודאי שהמשתתף עמהם הויא ליה (יש לו) זכות גדול ועצום ליום הדין", לא אולי, לא כדאי, אלא "ודאי!", באופן ודאי המשתתף עם הידברות יש לו זכות גדולה ועצומה ליום הדין.

"כן יקום!"

באחת הפעמים, עמדנו נפעמים כולם.

רבים ראו ישועות מהברכות שלו, ורק לעמוד כמה רגעים בודדים בחדרו כבר יכול להרטיט את הלב. ראינו פשוט איך הוא נאבק עם עצמו כשהוא מרים לרגע את הראש מהגמרא, כאילו הוא לא רוצה לעשות שום דבר אחר חוץ מלעבוד את הבורא יתברך. ובכל זאת, עם ישראל משווע לעצתו, אז הוא מקדיש זמן יקר לאלפים שעומדים לאורך השבוע בפתח ביתו. לעוד ילד קטן בן שלוש שרוצה שהרב יברך אותו לקראת התספורת הראשונה, לעוד יהודי שמגיע עם פנים מיוסרות ומבקש ברכה לבריאות. לעוד שאלה בהלכה.

ואלו ברכות שהוא הרעיף על כל מי שיתמוך בהידברות...

באותה פעם, הוא עבר על המילים שנכתבו במכתב התמיכה בהידברות שגדולי ישראל חתמו עליו בזה אחר זה, ולפתע הוא עצר. בין השורות נכתב כי הידברות מקיימת את הפסוק "ויגזול את החנית מיד המצרי", המובא בנביא שם מסופר כיצד מצרי הגיע לבצע טבח עם חניתו, ואת אותה חנית בדיוק נטל ממנו שר צבא ישראל, בניהו בן יהוידע והרג אותו.

מרן שר התורה חייך בהנאה. "למה דווקא את הפסוק הזה?", הוא שאל, והאזין בקשב לתשובה, על הדרך שבה ארגון הידברות משתמש בערוץ, ובאתר, ובשאר הכלים שמקובלים כיום בעולם הטכנולוגי. בכל אלו מפיצים כלי התקשורת רעל אנטי יהודי, כל אלו מסייעים ליהודים להתבולל ולהתנתק מהיהדות ומהתורה, ודווקא בכל אלו, משתמש ארגון הידברות כדי להעצים את התורה ואת הטהרה. כן, הבנתם נכון, בדיוק כמו החנית הזו.

כמה חביבה היתה התורה על מרן הרב קנייבסקי, שזכה לכינוי "שר התורה", שאף בכדי לתמצת את המהות של הארגון, יעשו זאת דברי התורה באופן הטוב ביותר.

הוא נטל את העט, ובמקום שבו נכתבו שפע ברכות לשותפי הידברות, הוא הוסיף עוד שלוש מילים: "כן יקום אי"ה".

כן. הברכות המובאות במכתב אינן "סתם" ברכות שכביכול נאמרות בלא כוונה. כל אלו הברכות המובאות בו על שפע ברכה והצלחה, על פרנסה, על חינוך הילדים, שמתברכים כל אלו שבחרו להיות שותפים בקבלת התורה של כלל ישראל, כל אלו - כן יקומו אם ירצה השם!

כשמרן ביקש: "תברך אותי"

מהמטה הראשי של מעצמת הקירוב בבית הידברות בפתח תקווה, יוצאים המשדרים שמשנים את מדי שנה רבבות יהודים מכל רחבי הארץ, בהם מאות משפחות שחייהם משתנים מקצה לקצה, גם כאלו שהיו הכי רחוק שניתן מכל קשר לתורה ומצוות.

בין המחלקות השונות, העוסקות בתחומים שונים בנושאי יהדות כמחלקת שו"ת, בה רבנים משיבים מדי יום לשאלות הרבות העולות בקרב המתחזקים, מחלקת טהרה המצרפת אלפי (!) בתים מדי שנה למהפכה, ומחלקה נגד התבוללות הפועלת בחשאי במבצעים מיוחדים – בולטת המחלקה האחראית על המשדרים השונים והמיוחדים הנערכים מספר פעמים בשנה, לצד הפצת שיעורי התורה והיהדות 24 שעות ביממה, להם נחשפים מאות אלפי יהודים מדי חודש. משדרים אלו עוסקים בנקודות שיש לחזק ולפעול בעניינים על פי הוראת גדולי ישראל לרבני הידברות.

במהלך משדרים אלו, פונים אלפי יהודים למוקדי הידברות ומקבלים על עצמם קבלות טובות לחיזוק. אלפי הקבלות של השנה האחרונה הודפסו בספרים מיוחדים, "ספרי הזכויות".

במעמדים מיוחדים הגיעו רבני הידברות לגדולי ישראל כשהם מגישים את ספרי הזכויות ובהם אלפי הקבלות, לגדולי ישראל שברכו את כל המתחזקים.

למעמדים אלו הצטרף לרבני הידברות גם מורנו הגאון רבי זמיר כהן, שביקש להעלות לדיון מספר שאלות סבוכות בענייני קירוב שהצטברו במהלך השבועות האחרונים בהם נערכו כל יום מספר הרצאות וסמינרים, לצד סבב כינוסי ענק ברחבי העולם כולו.

על שולחנו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי נערמו לצד ספרי הלימוד, ספרי הזכויות כשמרן עובר בעיון על חלק מן הקבלות ומתעניין בהתפעלות בדברים השונים שיהודים רחוקים כל כך קיבלו על עצמם. בתום המעמד השיב מרן שר התורה על השאלות השונות, וקבע את סדרי העדיפויות בדברים שיש לפעול לחיזוקם אצל אחינו כל בית ישראל בכל מקומות מושבותיהם.

דממה עטפה את החדר עת עצר מרן שר התורה את הגאון רבי זמיר כהן וביקשו בענווה לברכו בברכת כהנים. בחרדת קודש ציית הרב כהן לבקשתו של מרן שר התורה וברכו, כשהוא מוסיף ומודה למרן על הזכות להיות שליחם של גדולי ישראל אל העם שבשדות.

זכינו להיות שם בחדרו בכל ערב חג, כשבירך את המתנות שהוענקו לשותפים. זכינו לקבל את עצתו והדרכתו בנושאים סבוכים שרבים ביקשו לומר בהם בשמו דרכי פעולה שונות, אך הוא התווה בחדות את אשר נעשה באמת. זכינו גם לביקורו הנדיר כל כך אצלינו, בבית הידברות, באולפנים המפיצים תורה. לשעה קלה עצר מרן את כל סדר יומו כדי לבוא ולהוקיר את רבי אייזיק פריד, יו"ר הנהלת הידברות, בשמחת השבע ברכות שנערכה בבניין. הביקור הזה היה כמעט חשאי, כדי שלא לגרום להצפה ענקית של מבקרים. זכינו. זכינו.

ועכשיו, הושברנו שבר כה עצום בהסתלקותו.

כל מה שנותר לנו זה להמשיך בדרכיו, כל אחד מאיתנו, יכול לקבל על עצמו לימוד והתחזקות, לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו שר התורה מרן רבי חיים קנייבסקי.