סקר חדש חושף: רוב הציבור בישראל היה מרוצה יותר מנתניהו

מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית בקרב תושבי שמונה הערים הגדולות בישראל, בדק את מידת שביעות הרצון של התושבים מתפקודן של הממשלות והרשויות המקומיות בתקופת מגפת הקורונה, תוך השוואה בין שלושת הגלים הראשונים לגל הרביעי.

תוצאות המחקר, שמתפרסמות לראשונה ב'מעריב', מצביעות על כך שרובם המוחלט של הנשאלים – 61% - נתנו הערכה חיובית לתפקוד ממשלות נתניהו בתקופת שלושת הגלים הראשונים של מגפת הקורונה (ממשלת המעבר בגל הראשון, וממשלת נתניהו–גנץ בגלים השני והשלישי).

לעומת זאת, רק 35% מהנשאלים נתנו הערכה חיובית לתפקוד ממשלת בנט-לפיד בתקופת הגל הרביעי. יצוין כי תפקוד הגל החמישי לא נבדק במחקר.

פרום' איתי בארי מבית הספר למדעי המדינה, חבר בצוות המחקר, ציין ש"אמנם, לא מדובר במדגם מייצג של כלל האוכלוסייה, אולם בכל זאת נמצא באופן מפתיע שהנתון הזה חוזר על עצמו ברוב הערים שנדגמו, גם בערים עם תפיסות פוליטיות שונות".

במחקר השתתפו 3,345 תושבים ממדגמים מייצגים של 8 הערים הגדולות בישראל: ירושלים, תל אביב, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה, אשדוד, בני ברק ובאר שבע.  

ההערכות הגבוהות ביותר ניתנו לממשלת נתניהו-גנץ בנושא קידום החיסונים והסברה. ההערכה הנמוכה ביותר ניתנה לממשלת בנט-לפיד בתחום הסיוע למבוטלים ועסקים שנפגעו בקורונה, מניעת התקהלויות ואכיפת הנחיות.

בבני ברק, 80% מהמשיבים נתנו ההערכה חיובית לתפקוד ממשלות נתניהו בשלושת הגלים הראשונים, ו-14% בלבד לתפקוד ממשלת בנט-לפיד במהלך הגל הרביעי.

בתל-אביב, לעומת זאת, נתנו 43% הערכה חיובית לממשלות נתניהו בגלים הראשונים, לעומת 51% הערכה לתפקוד ממשלת בנט-לפיד בגל הרביעי.

בחיפה תפקוד ממשלות נתניהו מקבל ציון חיובי בקרב 53% לעומת 44% לממשלת בנט-לפיד, בראשל"צ 49% לנתניהו-גנץ, ו-44% לבנט-לפיד, בירושלים 70% לנתניהו-גנץ, ו-22% לבנט-לפיד, בפתח תקוה 60% לנתניהו-גנץ, ו-22% לבנט-לפיד, ובאשדוד 69% לנתניהו-גנץ, ו-33% לבנט-לפיד.

פרופ' בארי מסביר שבכל אחת מן הערים, ככל שהתושב ימני יותר מבחינת תפיסה פוליטית, וככל שהוא דתי יותר, כך הוא נוטה להעריך את ביצועי ממשלות נתניהו-גנץ, וככל שהתושב שמאלי יותר מבחינת עמדה פוליטית, חילוני יותר ונותן אמון רב יותר בראש הממשלה בנט וממשלתו.

גם בציוני תפקוד העיריות, כמעט בכל הערים – דירגו התושבים את תפקודן של העיריות בגל הרביעי כנמוכים יותר לעומת הגלים הראשונים. ד"ר נופר אבני, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מסבירה כי נסיגה זו מעידה על חולשת השלטון המקומי בהתמודדות עם משברים ארוכים ומרבים.