מה קורה לנו בחושך?

פרשתנו מספרת על מכת חושך שבאה על המצרים במצרים. המפרשים מסבירים כי החושך במצרים לא היה רק העדר אור, אלא בריאה בפני עצמה, "וימש חושך" – אפשר היה למשש את החושך, והוא אף מנע מהמצרים לקום ממקומם.

כל זה במכות מצרים. אבל מה קורה לנו בחושך הרגיל, שאנחנו מכירים וחווים מדי יום – או בעצם, מדי לילה?

ראייה בחושך. כאשר חשוך, איננו יכולים לראות צבעים, העולם הופך להיות רק "כהה" או "בהיר", והצבעים כאילו נעלמים. הסיבה לכך היא שבשעות האור, אנו רואים בעזרת קולטני אור שנמצאים ברשתית – שלושה קולטנים אשר מזהים את הצבעים שבעולם. בלילה, לעומת זאת, מופעלים קולטנים אחרים, שנקראים "קנים". הקנים רגישים לעוצמות אור נמוכות, ומאפשרים לנו לראות גם כשאין אור – אך הם אינם רגישים לצבע. זו הסיבה לכך שבחושך אי אפשר לראות צבעים.

הולכים לישון. באופן טבעי, כאשר יורד הלילה ונעשה חשוך, אנו נעשים עייפים והולכים לישון. למה זה קורה? כאשר חשוך בחוץ, בלוטת האצטרובל – הממוקמת במרכז המוח – מפרישה הורמון בשם מלטונין, אשר מסמן למוח שהגיעה השעה לישון, ולמעשה מווסת את זמני העירות והשינה של הגוף. מאז המצאת החשמל והתאורה, ההפרשה הטבעית של המלטונין משובשת מעט, משום שגם בלילה יכול להיות אור... לכן, כדי לאפשר שינה מיטבית, חשוב להקפיד לישון בחדר חשוך, ומומלץ להחשיך את החדרים גם לקראת השינה, ולהימנע משימוש במסכים, אשר מפיצים אור.