האם אני צריכה לחנך את הנכדים לכבד את סבתא, או שזה תפקיד ההורים?

יש לי בעיה עם נכדי הבוגרים יותר. בכל פעם שאני ובעלי, סב הילדים, מגיעים לביקור בבית הנכדים, הנכדים הגדולים (3 בנים) עוזבים את החדר ויוצאים לחדריהם.

הם מסתגרים שם ולא יוצאים, עד שאנחנו הולכים, ואולי גם אחר כך.

זה פוגע מאוד, ובפרט שאני מביאה להם מתנות וצריכה להשאיר את המתנות כך, וללכת.

שאלתי: האם אני זו שצריכה לכוון את הילדים ולחנך אותם לכבד את סבתא שלהם, או שזה תפקיד ההורים?

* * *

תפקיד ההורים לחנך.

תפקיד סבים וסבתות להיות להורים לעזר, בכיף ובחדווה.

ההורים שלהם היו צריכים לחנך אותם לזה.

אבל במקרה שזה לא קרה, ולך, סבתא, זה חורה מאוד, דבר שמקבל ביטוי בשאלתך - את יכולה לשוחח אתם על כך.

במפגש משפחתי חביב, שבו כולם יושבים יחד (ואם אין כזה, תוכלי ליזום אותו), הסבירי לילדים שהדבר לא נעים לך. את באה לבקר גם אותם, "ואיך אתם אפילו לא יוצאים לברך אותי בשלום?".

אמרי להם שתשמחי אם הדבר ישתנה, אבל אם לא, את ממש תצטערי שתביאי להם מתנות ותאלצי לקחת אותן אתך בחזרה.

את מביאה מתנות למי שבא לשבת אתך ולכבד אותך, אין לך עניין להביא מתנות לאוויר.

מאותו יום שתאמרי את הדברים, הקפידי גם לקיים אותם.

אם תגיעי לביתם והם ינהגו כפי שהם רגילים, אל תשאירי את המתנות, קחי אותן אתך לביתך.

אם אכן אלו מתנות היקרות ללבם, הם ילמדו את הלקח בלי להוסיף מילים.

אל תהפכי את זה לעונש. זה צריך להיות ברור לגמרי: סבא וסבתא באים לביקור, מי שמכבד אותם ומצטרף, גם זוכה ומקבל מתנות.

מי שלא – יחכה לפעם הבאה, שבה תגיעי שוב.