הנכד טוען שמבקשים ממנו יותר מדי עזרה בבית

הנכד שלי מתלונן כל הזמן, שאמא שלו מעבידה אותו בפרך.

הוא אומר שאין לה עזרה, וכיוון שאני עסוקה בילדים האחרים שיש לי בבית, ואין סבתא אחרת שיכולה לבוא, הוא זה שמתבקש לעשות הכול.

הוא מאוד מאוד ממורמר על כך.

הוא מבקש ממני, בכל פעם, שאבוא לעזור לאמא שלו, אבל אני לא יכולה.

אני נשארת עם נקיפות מצפון על כל מה שאני לא עושה.

האם אני צריכה להרגיש לא נעים מזה שהנכד עושה עבודות שלא אמור לעשות אותן?

* * *

כמה קל לשבת לנו, הסבתות, על הראש.

הילד, שכנראה מתבקש לעשות הרבה דברים בבית, ואין לו כל כך חשק לעשותם, רוצה לצאת מתוך המקום הזה.

הוא עושה את זה על ידי כך שהוא מנדנד לך, כאילו שאת אשמה, כאילו שהינך חלק מהקנוניה הזו.

האם באמת את חלק? האם באמת את צריכה לעשות משהו? חייבת?

ממש ממש לא!

אינך חייבת לעשות דבר. בפרט אם יש לך חיים שלך וילדים משלך בבית.

אם יש ביכולתך לעזור להם, ודאי שזה רצוי ומקל.

אבל מפה ועד לבוא בדרישות?

גם אם אינך אמורה לחנך את הילדים, כי הם אינם ילדיך, עלייך לכוון את נכדייך למקום הנכון, מבחינת איך שהם מדברים אתך.

איך מתבטאים,

איך מבקשים.

אם כל דבר נהפך לדיבור כוחני, תקפני ומכוער - את מוזמנת להפסיקו וכמה יותר מהר.

ככל שהילד יבין שאליך, סבתא, לא מדברים כך, שלא אומרים לך כאלו דברים, שלא מניחים על שכמך משא שלא שייך לך - כך יגדל ילד שיכבד אותך יותר, ואולי, על הדרך, יכבד גם את ההורים שלו ואת כל מי שסביבו.