אני סבתא שלא מעוניינת להגיע לעזור בבית ילדי

אני סבתא שלא עובדת בחוץ. בני אומר לי כל הזמן שיש לי מספיק זמן לעזור, ושכל הסבתות עושות את זה. הוא מתלונן שאני לא מגיעה לביתם כדי לנקות, לסדר ולשטוף כלים.

האמת, אין לי כוח לזה. עשיתי את זה כל החיים שלי, גידלתי ילדים, האכלתי אותם, שטפתי כלים, שטפתי רצפה, סדרתי בלי להפסיק. אין לי עוד כוח.

אני מעדיפה לצאת להתנדב בחוץ, מאשר לעזור בניקיון בית.

אבל הבן שלי מתעקש שעלי לעשות זאת. האם זה נכון?

* * *

חלילה!

אף אחד חוץ ממך עצמך לא יכול לדעת אם נוח לך, אם טוב לך, אם מתאים לך לעזור לאחרים.

אף אחד לא יכול לשפוט אותך, וודאי שלא להכריח אותך.

אם בנך היה שואל אותי, הייתי מסבירה לו שדווקא כשמכריחים מישהו, עוד יותר קשה לו לעשות זאת.

זה שאת פנויה, לא אומר שאת מעוניינת לעשות זאת.

זה שכולם עושים את זה, לא אומר שאת רוצה להיות כמו כולם.

זה שהבן חושב שזה התפקיד שלך, לא אומר שהוא צודק.

את תחליטי מה את עושה למען המשפחה של הבן שלך ומה את מעוניינת לעשות.

מצד שני,

זכרי! משפחתו הנצרכת של הבן חשובה יותר ממשפחה אחרת שאת, אולי, יוצאת לעזור לה.

"עניי עירך קודמים".

אבל ההחלטה בידך בלבד!

וכל מה שתחליטי יהיה בסדר גמור גם בשבילך וגם בשביל אחרים.