התעוררתי בתוך שלולית של דם והצטמררתי: איבדתי את מאור עיניי

הסיפור התרחש לפני כעשרים שנה.

הייתי בן 25. היה זה לפני החזרה בתשובה הרצינית שלי.

גרתי עם אימי ועם אחי, ובסוף כל יום עבודה הייתי יושב על הכורסא ורואה טלוויזיה.

באחד הלילות, סביב השעה 23:00, נפלתי מהכורסא. מסתבר שהתעלפתי. אמי התעוררה מהרעש של הנפילה, וצעקה בשמי. התעוררתי, ומצאתי את עצמי שוכב על הרצפה עם שלולית דם לידי.

אמי ואחי לקחו אותי במהירות לבית החולים. בנסיעה לשם אני שם לב שאני לא רואה בעיניים - ממש עיוור!

באותו רגע אני כולי מתרגש ובוכה, אין מילים להסביר זאת, ואימי ניסתה להרגיע אותי.

ואז נזכרתי מה קרה באותו בוקר:

היה זה בתקופה שהתחלתי להניח תפילין. באותו שלב הנחתי את התפילין בבית ביחידות, לפני שהייתי יוצא לעבודה.

באותו בוקר, לאחר הנחת התפילין, הרגשתי כאילו מישהו לוקח לי את היד (ממש כך!) לארון בסלון, שהיו שם ספרי קודש, ואומר לי לקרוא כמה פרקי תהילים. התלבטתי מעט, כי מיהרתי לעבודה, אך אמרתי לעצמי: 'טוב, מה יכול להיות?! נתעכב עוד 2-3 דקות ונקרא כמה פרקים'.

בלילה, באותה נסיעה לבית החולים, הרגשתי בחוש איך ה' שמר עליי ושלח לי מלאך שיציל אותי מהנפילה הזו. תוך כדי המתח הגדול שמאור עיניי נלקח ממני, אני אומר לאימי שאני יודע שאצא מזה בשלום.

לאחר כשעתיים - שלוש הראיה חזרה אליי ברוך ה'!!!

כמובן ששלחו אותי לבדיקות, בדקו את מצב הלב על ידי חיבור הולטר לב במשך 24 שעות, ובחסדי שמים לא היתה שום בעיה

ישתבח שמו לעד.

כתבה זו פורסמה במסגרת מדור "פרסומי ניסא" - לרגל חג החנוכה הקרב ובא. אם גם אתם חוויתם השגחה פרטית מצמררת, שטלטלה את חייכם ונחשבת לנס של ממש – שתפו אותנו. הטורים הנבחרים יפורסמו כאן באתר הידברות. את סיפורכם האישי שלחו ל:support@htv.co.il  ציינו אם אתם מעוניינים בפרסום הנס בשמכם, או בעילום שם.