הנכד שלי לא משחק עם אחרים בגינה, רק יושב לידי כמו זקן...

אני אוהבת ללכת עם נכדי בן ה-3 וחצי לגינה. אבל הוא מתקשה מאוד למצוא לעצמו חברים.

אני דוחפת אותו שילך, אבל הוא מעדיף לשבת לידי על הספסל ולשמוע שיחות של זקנות...

איך אני יכולה לגרום לו שילך למתקנים?

* * *

בדיוק כפי שכתבת. אין אפשרות לגרום לשני שילך. יש אפשרות אחרת, והיא לגרום לעצמי לעשות מעשה, שיעזור לו לגרום לעצמו ללכת.

לפי שאלתך נראה שהדבר מרגיז אותך. שאת מתרעמת על כך. שאת דוחפת אותו, ממש באופן פיזי, גם אם לא כוחני, לעשות מה שאת רוצה שיעשה.

אבל זה לא עוזר.

מה כן לעשות?

לא לשאול: "למה אתה לא הולך לשחק?".

את זה כבר שאלת עשרות פעמים, וכל פעם הוא הסביר שהוא לא מכיר אף אחד.

 חשוב להבין אותו: "אני מבינה, איציק, שאתה לא מכיר את הילדים שמשחקים שם, ולכן אתה לא הולך לשחק אתם, נכון?".

הילד יהנהן בראשו.

המשיכי ואמרי: "זה בסדר גמור, איציק, אני מבינה את זה. הרבה ילדים לא אוהבים להתקרב למישהו שהם לא מכירים".

סיימי במילים: "אבל אני סומכת עליך, שאתה תלך לפי הקצב שלך, מתי שיתחשק לך. אני לא אומר לך יותר שתלך, אתה תחליט בעצמך מתי מתאים לך!".

וזהו.

מרגע זה, תני לו מקום להחלטה. הוא יחליט, והוא יבצע.

ברגע שלא ירגיש שאת משליכה אותו, הכול יהיה בסדר.

כשתהיו בדרך הביתה לחשי לו: "איזה יופי שיחקת עם דוד, שמחתי מאוד לראות שמצאת לך חבר".

יתכן שעוד כמה פעמים ישב לידך, אבל כיוון שהוא לא פועל נגדך, ברגע שתפרשי מהמשחק – הוא יפרוש, ואז תגלי אותו מבלי משים, משחק עם הילד שלידו.