"הנזק אינו בלתי הפיך": מה צריך לעשות כדי לשקם את הרי ירושלים?

"הנה החדשות הטובות: הנזק שנגרם להרי ירושלים בשריפות הוא קשה, אבל לא בלתי הפיך. הטבע יוכל להשתקם ולהתחדש. אבל כדי שזה יקרה צריך להפיק לקחים מהעבר. והנה מה שעדיף לא לעשות: נטיעת עצים", כך נכתב היום בהודעה מטעם החברה להגנת הטבע.
"כן, מה ששמעתם. לחצים פוליטיים וציבוריים לנטיעות הם מובנים, ונובעים מרצון להראות עשייה, אבל עדיף להשקיע את המשאבים בניהול מושכל וארוך טווח של השטח – על מנת לשקם את הטבע ולמנוע שריפות עתידיות. הנה דוגמה מהעבר: ב-1995 פרצה שריפה גדולה סמוך לשער הגיא, שכילתה כמעט 20,000 דונם של יער וחורש טבעי. מחקר שבוצע על שיקום היער הראה כי נטיעת עצים חדשים לא הביאה לנוף משוקם, וכי 80% מהעצים בשטח כיום מקורם בהתחדשות טבעית.
אז מה כן צריך לעשות? שמחים ששאלתם.

מתווה לשיקום השטחים שנשרפו:

1. מתן אפשרות לשטח להשתקם באופן טבעי, תוך התערבות מושכלת, מבנק הזרעים המצוי בקרקע. הניהול ישאף ליצירת שטח מגוון מבחינה אקולוגית ונופית, על מנת לייצר מגוון של בתי גידול.
2. יש להשקיע את מרבית המשאבים, בניהול של ההתחדשות הטבעית של הצומח - תוך שימוש בשיטות שימנעו פגיעה בשטח ומתן מקום לדינמיקה של התהליכים הטבעיים – על מנת להימנע מהיווצרות צמחייה הומוגנית וצפופה, שתקשה על התחדשות גיאופיטים ועשבוניים, ועל מעבר של חיות בר ומטיילים.כלומר – יש לדלל זרעי אורנים וצמחים אופורטיוניסטים אחרים, ולהדביר באופן מיידי, התחדשות של צמחים פולשים, כמו שיטה כחלחלה, טבק השיח, קיקיון, טיונית החולות ועוד.
3. הימנעות, ככל הניתן, מנטיעות חדשות. נטיעות, אם בכלל, צריכות להתבצע רק לאחר הערכה אקולוגית, שתוכיח את נחיצותם. יש להימנע באופן מוחלט מנטיעה של אורנים – אשר בעת שריפה, גורמים להתפשטות מוגברת של האש.
4. הזדמנות לחשיבה מחודשת – אפשרות לתכנון מחדש של המרחב, תוך העצמת נוף של חורש טבעי, בתה, וטראסות חקלאיות קדומות.
5. ניהול על ידי ועדה מקצועית, בהובלת אנשי מדע, תוך הטמעת לקחי העבר. הניהול יבוצע תוך הקמת מערך ניטור וממשק, ליצירת בסיס מידע על התחדשות השטח ועל הדרכים לניהולו."

איך אפשר להשבית שנה שלמה את הקרקעות? הרב זמיר כהן על הניסיון הגדול שבשנת השמיטה והברכה שמגיעה בעקבותיה: