5 נקודות למחשבה

איזה ספר מתאים לכל מי שקורא אותו? 5 נקודות למחשבה

איפה נמצאים הפתחים שבגוף, מהו הספר שיכול לעניין כל אחד, מה נגיד על כדור אש בשמי הלילה, איך הגוף מרפא את עצמו, ומה עשינו עם שלושת החודשים האחרונים?

שתף במייל
| כ"ו אב התשפ"א |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

"נקבים נקבים..."

בורא עולם ברא לנו גוף מושלם. הכל מתוכנן ומדויק להפליא. אם כך, מדוע בורא עולם ברא את האדם באופן שהוא יצטרך להתפנות? לכאורה, זה מגביל את האדם.

התשובה פשוטה - ללמדנו ענווה וצניעות. כדי שנבין שאנחנו מוגבלים, בסופו של דבר. אדם עלול להתגאות כמה שהוא חשוב וגדול, והנה, פתאום הוא נדרש ללכת למקום שצריך הוא להיות שם עם עצמו, ועליו לראות איזו פסולת יוצאת מגופו. לפתע הוא קולט שהוא לא "אלוקים", שהוא לא כל יכול, שהוא עדיין שייך לעולם החומרי והמוגבל.

יתרה מכך, מי שמחפש לראות את יד ה', את ההשגחה העליונה, רואה שבורא עולם לא רק ברא את האדם וסיפק לו את כל צרכיו, אלא גם התחשב ברגשותיו של האדם שלא להמאיס את עצמו בעיני עצמו. שימו לב - כל הפתחים של גוף האדם נמצאים מקדימה: העיניים, הנחיריים והפה. האוזניים, שהן מהצדדים, גם הן נוטות קדימה. ואילו הפתח היחיד שהוא רק כלפי חוץ, לאחור, הוא הפתח למטה בגופנו, שנועד להפרשת הפסולת מהגוף.

ולמה? כדי שהאדם לא ימאס מעצמו. שלא ירגיש גועל כשיראה מה יוצא ממנו. אז הוא לא רואה, והוא מוציא פסולת בלי לראות בזמן היציאה מה יוצא ממנו. זה גם חסד שבורא עולם עשה עם האדם.

על האדם לדעת שגם אם הוא מגיע לתפקידים גדולים, לנכסים, לכסף ולמעמד - שיזכור את מקומו, שהוא עדיין אדם חומרי ומוגבל שתלוי בבורא עולם, ובלעדיו אין לו קיום.

כמה עלינו להודות לבורא עולם. ללא הנקב ומערכת פינוי הפסולת המצטברת בגופנו - לא היינו יכולים להתקיים אפילו שנייה אחת! תודה לך, בורא עולם!

 

ספר אוניברסלי

כל מי שהולך לחנות ספרים, יגלה שם מגוון של ספרים, למשל ספרים לגיל הרך, לנוער, למבוגרים; ספרים לחובבי מדע בדיוני, ספרי מדע, ספרי מתח, ספרי שירים, ספרי קומדיה ועוד.

כל ספר בחנות הספרים מיועד לקריאה עבור קהל יעד מסוים. הגיוני. נראה כי אין חנות ספרים, בכל העולם, שקיים בה ספר לקריאה שמתאים ומיועד לכלל הקהלים. אין ספר אחד בעולם שמגוון האנשים בעולם יכולים למצוא בו עניין רב ולהביע התפעלות מהספר. זקן או צעיר, משכיל או לא, גבר או אישה, דתי או חילוני...

רגע....בעצם יש ספר אחד כזה בכל העולם. מהו? התנ"ך!

ספר התנ"ך הוא הספר היחיד בכל כדור הארץ שאתה יכול לתת אותו לילד בכיתה א', ללמד אותו, והוא יקרא וייהנה מפסוקי התורה שבו, ולתת אותו לגאון בן 70, הבקיא בהמון חוכמות, ולומר לו תקרא והוא יעמיק, יחקור והוא גם יתפעל מפסוקי התורה!

האם יש עוד ספר בעולם שגם ילד בגיל 6 וגם מבוגר בין 70 יכולים למצוא בו עניין לקרוא בו להנאתם?

הרי אם ניקח ספר שמתאים לילד בכיתה א' וניתן אותו לפרופסור, מדען  בגיל 70, ונגיד לו "תקרא את הספר הזה", הוא יגיד: "מה יש לי לעשות עם זה? זה מתאים לילד בכיתה א'!". ואם תיקח ספר מדע שמתאים לפרופסור בגיל 70, ותיתן אותו לקריאה לילד בכיתה א', הוא יהיה כמו סינית בשבילו, אין לילד מה לעשות עם הספר הזה!

ראו את הפלא האדיר. לעומת כל הספרים בעולם, התנ"ך הוא הספר היחיד בעולם המתאים לכל אדם, בכל רמה ובכל גיל. כל אדם באשר הוא יכול למצוא בו עניין. רגע, ואיך זה יכול להיות שהתנ"ך מתאים לכלל האנשים בעולם, לכלל הגילאים בעולם ולכלל הדתות בעולם? פשוט מאד, כיון שמדובר בספר אלוקי שניתן על ידי בורא האדם ליצירי כפיו, המכיר את כל ברואיו, לכן ספר זה מצליח "לגעת" בכל אחד ואחד מאתנו...

 

חושך במשך חצי שנה?!

אזור הקוטב הצפוני הוא החלק הצפוני ביותר של כדור הארץ. אזור זה כולל, בין השאר, גם חלקים מנורבגיה, משוודיה, מפינלנד, מגרינלנד, מאלסקה ומקנדה.

בקוטב הצפוני אין ימים ולילות, אלא רק יום אחד ולילה אחד, שכל אחד מהם נמשך כחצי שנה: בחודשי הקיץ - היום, ובחודשי החורף - הלילה. השמש אינה זורחת שם במשך שישה חודשים בכל שנה, ואינה שוקעת כלל בששת החודשים הנותרים. גם כאשר היא מאירה, קרניה חלשות, ולכן קר מאד באזורים הללו.

נתאר לעצמנו, שבקוטב הצפוני, בו השמש לא נראית כמה חודשים ויש להם חושך שם, הממשלה שם תייצר כדור אש ענק, שמרימים אותו לשמיים והוא מחמם ומאיר את כל המדינה בדיוק לפי מה שצריך. כאשר תושבי המדינה רוצים לישון, באופן אוטומטי ישנו ארגז שכדור האש נכנס לתוכו, כדי שלא יפריע. ולבסוף, גם אין צורך לתדלק את כדור אש הזה, יש בו אנרגיה להאיר למיליוני שנים קדימה.

כיצד היו כולם מגיבים לנוכח המצאה זו? כולם היו מתפעלים ונדהמים איך עשו כדור אש ענק כזה, שמאיר את כל המדינה בצורה מדויקת. והנה אנחנו, שיש לנו את השמש שהיא כמה וכמה פלאית יותר, אנחנו לא מתפלאים ממנה ורגילים בה. אנחנו קמים בבוקר, רואים את השמש זורחת, ובערב שוקעת, והכל כרגיל...

שימו לב, השמש לבדה מאירה במשך היום לכל כדור הארץ (כמובן, לכל חצי כדור בנפרד) בתאורה מדויקת: לא מעט מדי - שלא ניתן לראות, ולא יותר מדי – עד כדי סנווּר. היא מאירה במינון המדויק ביותר עבורנו ולטובתנו.

והשאלה שלי אליכם: מדוע את "נורת התאורה" הגדולה בעולם, הלא היא השמש, אנו מקבלים כמובנת מאליה? מיהו זה שבכוחו ליצור גוף חזק שמאיר לעולם כולו בתזמון מופתי? מי הניח את השמש במקומה המדויק? ומדוע אנחנו לא מתלהבים ממי שיצר ותכנן אותה בצורה כה מושלמת?

 

"יום יום אני תולש מהלוח דף"

לפני כמה ימים, הזדמן לי לבדוק באיזה יום בשבוע חל תאריך מסוים בחודש הנוכחי על גבי לוח שנה לועזי-עברי שתלוי לי על המקרר. בבואי לחפש את היום בשבוע בו נופל התאריך המיוחל בחודש, התברר לי שלוח השנה שעל המקרר בכלל אינו מעודכן, ונמצא פתוח בכלל שלושה חודשים קודם לכן. מיד תלשתי מהלוח את שלושת הדפים של שלושת החודשים הקודמים, והשלכתי אותם לאשפה.

וואו... לפתח חשתי אי נוחות, צביטה בלב, מעין מועקה וחוסר שלווה.

פתאום הבנתי שאני לא זורק לפח דפים. אני זרקתי שלושה חודשים מהחיים שלי! זרקתי זמן! זרקתי חיים לפח! של מי? שלי! שלושה חודשים של חיים יקרים מפז, השלכתי לאשפה בכזה חוסר אכפתיות, אדישות וחוסר עניין. שאלתי את עצמי: אלו חיים השלכתי לאשפה עכשיו? האם אלו היו שלושה חודשים של חיים שבאמת "שווים לפח", או שלושה חודשים שאף כל פי ש"זרקתי" אותם לפח, נותרו ונצברו לזכותי בכל זאת?

רגע, התחלתי לבחון את עצמי - מה עשיתי בשלושת החודשים הללו? מה לקחתי הלאה משלושת החודשים הללו? האם התפללתי כמו שצריך? עשיתי מצוות? למדתי תורה? אם כך, לא באמת זרקתי שלושה חודשים לאשפה. או שמא, חלילה, אלו היו שלושה חודשים שלא רק שלא התחזקתי במצוות, בעבודת המידות, בלימוד תורה, אלא גם נכשלתי בלשון הרע ובמראות אסורים, ואז באמת החיים הללו הלכו לחינם...

אז איזה דפים-חיים אנו תולשים מלוח השנה שלנו? האם מדובר בחיים שבאמת הלכו לאיבוד ולא יחזרו עוד, או חיים בהם המצוות והמעשים הטובים שאנו עושים, נרשמים למעלה לזכותנו ואינם נאבדים לעולם?

חברים, בחיינו אנו אוגרים ואוספים, קונים ומשקיעים, מקדישים ימים ולילות ליצור לעצמנו עולם נוח ואיכותי. אך בסופו של יום, כל שעמלנו עליו - הבתים, המכוניות, העסקים.... הכול יישאר כאן! הכסף והרכוש נשארים פה, אבל מה שנשאר לנו באמת, הם המצוות והמעשים הטובים שאנו עושים, והם נרשמים למעלה לזכותנו!

 

"זה יעבור לבד"

לפני כמה שבועות, אשתי נפלה ונחבלה קשות בפנים. הגענו לבית החולים כשפניה נפוחות, סגולות ועם חתכים רבים. בבית החולים עשו צילום, וגילו בנוסף לכל גם שבר באף.

רופא א.א.ג שבדק אותה, חבש את האף שלה, וזימן אותה לניתוח בעוד כשבועיים לאיחוי השבר באף. לאחר מכן שאלתי אותו, "דוקטור, ומה לגבי הכאב, הנפיחויות הסגולות והחתכים בפנים?".

הרופא השיב: "אל תדאג, זה כבר יעבור לבד"...

רגע, איך יעבור לבד? איך מראה הפנים שלה יחזור לעצמו לאחר מפגע קשה שכזה, מבלי שיד אדם תעשה בו משהו? איך מראה הפנים חוזר לעצמו לאחר שכולו היה נפוח, חתוך וכאוב, ללא רופאים, משחות ותרופות? איך זה הגיוני? אבל אם נתבונן, התשובה באמת נעוצה במשפט "זה יעבור לבד!". אסביר.

בעיני, במשפט "זה יעבור לבד" ישנה תובנה שמושרשת בכל אחד ואחד מאתנו מבלי שנשים לב לכך, והיא שרק בורא עולם לבדו יעביר את החולי! רק הוא לבדו עושה זאת! אין יכולת לאדם לתכנת את הגוף בצורה כה פלאית. רק בורא עולם לבד - ללא שותפים, ללא מתחרים - בכוחו למשל לדאוג ש"החליפה" שעל גופנו (העור) תגדל עמנו ותישאר שלימה באמצעות תהליכים ביולוגיים פנימיים, ע"י התחלקות התאים והתחדשותם באופן אוטומטי ומתמיד. הוא שקבע בגוף מנגנון ריפוי עצמי: מערכת קרישת הדם, המונעת אובדן דם, וכן מערכות המאחות וסוגרות את אזור הקרע. 

תחשבו איך עור גופנו היה נראה לוּ כל החתכים שאדם עבר בחייו, החל מגיל ינקות היו נותרים על גופו. איך לדעתכם היינו נראים? אשרינו שזכינו לבורא ומתכנן, שדאג לכל פרט ופרט בעולמנו ובגופנו!

אנחנו כחודש אחרי, והפנים של אשתי חזרו לעצמן, יפות מתמיד.

האם יתכן שתהליך מופלא זה, שמעיד על יד מכוונת ודואגת, נוצר מעצמו ללא יוצר ומתכנן? על ידי התבוננות בגוף האדם ניתן להבין שמדובר ביוצר על אנושי בעל גאונות אינסופית וכוחות אדירים...

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה