אני שומרת על נכדי, אבל כלתי לא שומרת על כבודי

אני סבתא לנכד מדהים בן כמעט שנה. שומרת עליו בכיף, במשכורת טובה, והכול טוב.

מה שמפריע לי מאוד זה שכלתי אכפתית מאוד לגבי פרטים רבים, וכך מעיקה עלי בכל יום מחדש. היא חוזרת מהעבודה ומעירה הערות.

הניקיון לא מוצא חן בעיניה. איך שהלבשתי את הילד לא נראה לה, היא חוקרת מתי אכל ומה, ותמיד מה שהכנתי לא מתאים לציפיות שלה. אני רוצה לציין שאני עושה הכול בדיוק כמו שעשיתי בביתי, כשהילדים היו קטנים. משתדלת מאוד להשביע רצון וגם עושה בשמחה. אבל קשה לי עם הפרצופים הלא מרוצים. אני מרגישה שאני כבר לא מסוגלת עוד.

יש לך רעיון מה כדאי לעשות?

* * *

כדי לשמור על קשרים טובים עם כלתך ועם בנך, כדי לשמור על קשרים אוהבים עם התינוק – נכדך, אומר דבר שאולי יהיה קשה לך לשומעו: כדאי לך להודיע לכלתך שאת מתכננת לעזוב את העבודה.

כשאנחנו עושים דבר מה, אנחנו מעוניינים גם בתוצאות המעשים, אבל גם בהוקרה מצד אלו שסביבנו.

קשה לשמור על תינוק בצורה שנראית לך טובה ביותר, ולא לזכות בהוקרה, בהערכה, בחיוך אוהב, במשוב מחמם. כולנו כמהים לזה ואת בכלל זה.

לעזוב את העבודה יהיה קשה לך, אבל זה מה שישמור על היחסים ביניכם.

אינך יכולה בשום אופן להיות סמרטוט רצפה, שמנקה מצוין, אבל בסוף דורכים עליו.

רק כשתיקח כלתך אישה זרה להיות לה למטפלת, היא תדע להעריך את מה שאת עושה, בין אם תשובי בעתיד להיות מטפלת של נכדך ובין אם סתם תגיעי לטפל בו ובבית, כדי לשמח את הוריו.