"השנאה של השמאל לנתניהו – מרושעת, אגרסיבית ולא רציונלית"

הרב חיים נבון פרסם הבוקר (שני) פוסט לסיכום תקופת כהונתו של ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו. הוא תקף בדבריו את ההסתה האובססיבית של השמאל נגד נתניהו ובני משפחתו, סקר את המאזן שבין הישגיו הרבים לחסרונותיו וסיכם: "דומה ששר ההיסטוריה יזכור את מעלותיך ואת הישגיך הרבים".

"היסטוריונים ישתוממו בעתיד על הפער העצום בין שנאת נתניהו המרה והחורכת לבין ההצדקות לה", פתח הרב נבון, המשתייך לבית המדרש הדתי-לאומי. "'נפטרנו מהמן', צהלה אמש בגסות אחינועם ניני, לנוכח חוגגים שיכורים משמחה בתל אביב. בשנים האחרונות, ההסתה נגד נתניהו הפכה דורסנית ומכוערת באופן חסר תקדים. לא היה ראש ממשלה בישראל שהפגינו כל לילה מול ביתו, שהשפילו את בני משפחתו, שמיררו את חיי שכניו, שקראו לו בכל יום בכל כינויי הגנאי שבמילון. אני זוכר את הדברים המכוערים שנאמרו נגד רבין בחודשים שלפני רציחתו, והם מתגמדים לנוכח ההסתה העקבית נגד נתניהו, שלא באה מהשוליים, אלא מהמיינסטרים של השמאל הממוסד.

לנתניהו יש גם חסרונות רבים, ובהחלט אפשר לבקר אותו עליהם, אך מנהיגותו הייתה מאופקת ומתונה, וקשה למצוא בה את דמות המפלצת המשתקפת בהסתה נגדו. בייחוד בולטות לרעה ההתקפות המרושעות, המתמשכות והלא רלוונטיות כנגד בני משפחתו. היו בישראל ראשי ממשלה שהוציאו אותנו למלחמות; היו כאלו שגררו אותנו למשברים כלכליים נוראיים. בכהונתו הארוכה, נתניהו נזהר מאלו וגם מאלו.

איך אפשר להסביר את השנאה הלא רציונלית בעוצמתה לנתניהו? נדמה לי שבין היתר הם לא סלחו לו על זה שהוא לא משלהם. נתניהו היה אמור להיות שמאלני: עם המיומנות התקשורתית, האנגלית המושלמת והקשרים בעולם – בחיתוכים הסוציולוגיים המקובלים בישראל, כך לא אמור להיראות ימני. על זה לא סלחו לו, וגם לא על עצם הצלחתו".

לדברי הרב נבון, "שנאה כל כך מרושעת וכל כך אגרסיבית לא נעלמת במהירות. היא מחפשת מושאים אחרים, והיא גם מייצרת תגובת נגד. מי שמתפלא על ההתנהגות הנואלת ועל גילויי השנאה של האופוזיציה מימין בטקס השבעת הממשלה החדשה, שישאל את עצמו מה היה דפוס ההתנהגות ודפוס הרגש של האופוזיציה משמאל בשנים האחרונות, ולאן בדיוק הם חשבו שזה יוביל".

הרב נבון הדגיש כי "בסיכום היסטורי, נתניהו היה ראש ממשלה טוב. יש לו חסרונות, ואנחנו מכירים אותם היטב. יש לו כישלונות, למשל: ההגנה העקבית והתמוהה שסיפק למערכת המשפט, עד לרגע שבו פנתה נגדו. אבל בסך הכול, אני חושב שנתניהו ייזכר לטובה, בזכות ארבעה דברים.

הראשון הוא הכלכלה. ישראל של נתניהו הפכה ממדינה מתפתחת למעצמת הייטק, עם יחס חוב-תוצר שעד לקורונה ירד בעקביות. היו לנתניהו גם כישלונות כלכליים, אבל מעבר להצלחה הכוללת, הוא ראש הממשלה הראשון שהתמקד בכלכלה ושלימד אותנו את חשיבותה. לפניו, הכלכלה נדחקה בדרך כלל לשוליים, כאיזה עניין תפל של כלכלנים מקצוענים. ישראל בתום עידן נתניהו יודעת כמה חשובה הכלכלה.

ההישג השני של נתניהו הוא ביטחוני: נתניהו לימד אותנו שימין אין פירושו הרפתקנות לוחמנית. ימין שמרני נזהר ממלחמות. אני מקווה שגם מנהיגי הימין הבאים יזכרו זאת. על זה היה ראוי נתניהו להערצתם של יריביו משמאל; במקום זה הם קוראים לו 'המן'.

ההישג השלישי של נתניהו הוא מדיני: בעקביות נחושה, הביא לשורה של הסכמי שלום עם מדינות ערביות, בלי לוותר על כלום. הוא שבר את המשוואה 'שטחים תמורת שלום'.

ההישג הרביעי של נתניהו הוא במישור הסמלי. הרב יונתן זקס כתב בצער איך בטקס חנוכת המבנה החדש של בית המשפט העליון בירושלים בתשנ"ב (1992), איש מכל הבכירים הישראלים לא הזכיר בנאומו שום פסוק מקראי, כגון 'ציון במשפט תיפדה'. רק הלורד הבריטי יעקב רוטשילד הביא ניחוח יהודי לטקס הזה. אצל הנכבדים הישראלים, הממלכתיות האזרחית הסתמית דחקה החוצה את הסיפור המכונן היהודי.

אצל נתניהו זה לא היה קורה. הוא החזיר את היהדות לשפה הרשמית שלנו. נתניהו לא חבש כיפה לראשו, אבל נאומיו חבשו כיפה. שפתו חזרה שוב ושוב למשאבים העתיקים של עמנו, לנוכחותנו העתיקה בארצנו ולאוצרות התנ"ך. אחרי כהונתו הארוכה, אפשר לקוות שגם יורשיו ינחלו את השפה היהודית הזו.

על כל אלו, תודה לך בנימין נתניהו. דומה ששר ההיסטוריה יזכור את מעלותיך ואת הישגיך הרבים, ולא את חסרונותיך המסוימים", סיכם הרב נבון. "זכית להיות מנהיג העם היהודי בשעה היסטורית, והחזרת מדינה במצב טוב יותר מזו שקיבלת. מה יכול יהודי לבקש יותר מאשר ההכרה הזו".