מרגש עד דמעות: השידוך המפתיע שהגיע בזכות "קריצת עין"

"שמעון לא ידע את נפשו. במשך מספר שנים ממתינה ביתו לשידוך, אך אף הצעה אינה מתקדמת לידי שבירת צלחת. הצער והכאב עלו עד לשמים", מספר הרב שמעון שפיצר בגיליון 'הבינני'.

"הוא החליט לשתף את צערו באוזניו של החברותא שלו. לאחר תקופה, כאשר הגיעו בלימודם המשותף אל מאמר חז"ל: 'חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה', הם הסיקו מכך שההודאה לבורא, אשר היא אחד משלושת חלקי התפילה, צריכה להיות מורכבת לא רק מהודאה על הטובה אלא גם מהודאה על הרעה.

"כיוון שהתגוררו בשכנות והתפללו את תפילת שחרית באותו מניין בבית הכנסת, עשו ביניהם הסכם: בכל עת בסוף התפילה, כאשר מבטיהם ייפגשו, הם יקרצו בעיניהם אחד לשני, וסימן זה יהווה תזכורת לשניהם להזכיר לעצמם להודות אז על הרעה.

"הסדר הפך קבוע, ולפני מספר חודשים, כאשר יצאו מבית הכנסת בצוותא, אמר אחד לשני: 'דרך אגב, כבר עבר יותר מחודש מאז שהתחלנו להודות על הרעה באופן קבוע'…

"עוד באותו יום, בשעות בין הערביים, קיבל שמעון טלפון מאחד השדכנים, שבישר לו כי התקבלה תשובה חיובית מהצד השני. בתוך שבוע נסגר השידוך בסיעתא דשמיא גלויה. כוחה של ההודאה על הרעה", מסיים הרב שפיצר את הסיפור המפתיע.

איך אפשר להודות על הרעה כשם שמברך על הטובה, והאם ייתכן להיות בשמחה תמיד ובכל מצב? הרב זמיר כהן במסר קצר ומחזק: