חדשות בארץ
מבצע שומר החומות: "מבצע ניסי שלא היה כמותו". סיקור מרתק
"ב-12 ימי מבצע 'שומר החומות' חווינו ניסים גלויים לא ניתנים לתיאור": הפרשן והכתב הצבאי ישראל קצובר בשיחה מרתקת
- נעמה גרין
- י"ב סיון התשפ"א
(צילום: Olivier Fitoussi / Flash90)"ניסים יש בכל מלחמה. מבצע 'שומר החומות', בהשוואה למלחמות ומבצעים קודמים, היה ניסי באופן שלא היה כמותו. איפה שנשים את האצבע בניסים, בהתפתחויות, נס אחרי נס אחרי נס אחרי נס", במילים אלו פותח ישראל קצובר, הכתב והפרשן הצבאי של עיתון 'המודיע' את דבריו.
"האירוע המרכזי במלחמה זו היה ירי של 4,500 טילים לעבר שטח ישראל. מי שמשגר את זה מתכוון שכל טיל יפגע בבן אדם אחד. נורו 4,500 טילים. אם כל טיל היה פוגע בבן אדם אחד, היינו כאן עם מספר לא נתפס של הרוגים ופצועים. כואב מאוד על כל אחד שנהרג, שנפצע. כואב מאוד. אבל צריך לזכור: 4,500 טילים, 12 הרוגים, כמה מאות פצועים, רובם קל, בינוני, מעטים קשה. זה דבר שקשה לתיאור, וזה נס עצום.
"במלחמה הקודמת, צוק איתן, ירדתי כמעט יום יום לשדה הקרב", ממשיך קצובר ומתאר כי "אחד הדברים המפחידים היה לראות את החיילים שניצבו מסביב לרצועה, חלקם שיריונאים, עם הטנקים, חלקם צנחנים, חלקם גולני ואחרים. הביאו אותם ואמרו להם 'שכבו על הארץ', אין כאן מרחבים מוגנים. חמאס ירה לעברם פצצות מרגמה, ונהרגו חיילים ונפצעו חיילים רבים.
"במלחמה הזו גויסו מעל 20,000 חיילים וניצבו מול שטחי הרצועה בשטחי כינוס לא ממוגנים. חמאס הציב יורים מול שטחי הכינוס וירה פצמ"רים. אני מזכיר: אין שם חדרים ממוגנים, אין שם מקלטים. על הרצפה יש לשכב עם הידיים על הראש. 11 יום – כמה נפגעים היו מחיילינו בשטחי הכינוס? 2 פצועים. אם זה לא נס, מהו נס?! אם זה לא נס, מהו נס?!", קורא קצובר מדם ליבו.
סיכול חוליית הנ"ט (דובר צה"ל):
"טילים נגד טנקים, טילי קורנט", ממשיך קצובר לתאר נס נוסף. "19 פעמים היו מכוונים לעבר כלי רכב וג'יפים של צה"ל טילי קורנט. מדובר בטילים מדויקים מאוד, שמכוונים לעבר רכב ופוגעים בהם במדויק. כדי להפעיל טיל קורנט יש להתקרב מאוד, באופן יחסי, ולכוון אותו. בשמים מעל יש גם לווינים, גם מטוסי צילום, גם מסוקים – וכשהם רואים דבר כזה, אתה צריך במהירות עצומה, תוך שניות, לדווח לרכב שמולו ניצב הקורנט – או שיברח, או מלמעלה להוריד לעבר המחבלים. ב-19 מקרים של ניסיון לכוון לפגוע – צה"ל פגע באלו שרצו לירות לפני שהם ירו. זה עניין של שניות מעטות. היו גם 2 מקרים שלא הצליחו להגיע אליהם: המקרה הראשון אירע ביום הראשון של המלחמה וגרם למותו של חייל אחד, והמקרה השני אירע ביום האחרון של המלחמה – טיל הקורנט שכוון לעבר טיולית ישראלית נוסעת, ובה 30 חיילים.
"הטיולית היה סיפור של נס עצום. צה"ל משתמש בטיוליות אזרחיות, לא ממוגנות. זו משאית עטופה בפלסטיק, לא מעבר לזה. נהג נשלח להביא 30 חיילי וקציני יחידת צנחנים כדי שיהיו במקום אם תהיה התפתחות ויחליטו על כניסה. הוא הגיע למקום וחצה איזשהו קו שהיה אסור לחצות אותו. הוריד את 30 החיילים, וממש כשהתחיל לזוז נורה לעברו טיל קורנט שפגע והתפוצץ בתוך הטיולית. הנהג נפצע קלות, וכל 30 החיילים האלו ניצלו.
30 החיילים שהיו בטיולית – ניצלו בנס גלוי
"לא להאמין. אם חלילה וחס הטיולית הזו היתה נפגעת, היו לכך השלכות לאורך כל ההמשך. ההמשך יכול היה להיות המשך המלחמה ואפילו כניסה קרקעית לתוך הרצועה. אם היו נהרגים חיילים?! זה היה נס גלוי.
תקיפת המשגר הרב-קני (צילום: דובר צה"ל)
קצובר ממשיך ומעניק נקודות ניסיות נוספות במהלך המבצע הצבאי: "במהלך המלחמה הופל מל"ט שהגיע מסוריה והופל באיזור המעיינות. אף אחד לא סיקר מי זה, אף אחד לא ידע מה זה. כי ברגע שהוא הופל – הוא התפרק ולא ידעו מה מקורו. צריך להבין שמל"טים מהסוג הזה יכולים להיות בעלי אחד מ-2 מטרות: או למטרות צילום ומודיעין, או שממלאים אותם בחומר נפץ, מכוונים לעבר יעד מסויים, ומשתמשים בהם כבפצצה מעופפת. המל"ט הופל והתנפץ, ואנשי חיל האוויר הגיעו לחבר את החלקים ולבדוק מה המל"ט כלל – האם מצלמות או חומר נפץ? התברר שהיה זה מל"ט איראני, כולו מלא בחומר נפץ. מה זה עם לא נס?! הוא היה בדרך ליעד מסוים, לא משלחים אותו שיסתובב באוויר ויתפוצץ לעצמו. הוא שוגר כדי לפגוע במשהו. איראן שיגרה אתו, ייתכן מסוריה או מעיראק.
"אני מזכיר שכאשר האיראנים שלחו מל"ט כזה לסעודיה - הם פגעו והשביתו את הנפט הסעודי, ממנו סעודיה חיה, למשך חודשים ארוכים. אותו סוג של מל"ט איראני שוגר לעבר ישראל. הם רצו להזדהות עם החמאס סביב המאבק שלו על הר הבית וירושלים. המטוס הזה לא הגיע ליעדו. באורח נס הוא הופל ולא גרם לנזקים.
קצובר ממשיך בשטף: "במהלך הימים האלו היתה פעולה שכולה נס אחד גדול: התקיפה של המטרו. המטרו זו עיר תחתית, שכוללת רשת כבישים, בונקרים, מחסני טילים, מחסני אמל"ח, מפקדות, דרכים שמובילות להגיע לבתי החולים בעזה. והכל – בקומה אחת מתחת לאדמה. חמאס וג'יהאד בנו במהלך 14 השנים האחרונות 182 מטר של מנהור תת קרקעי. לאורך השנים הם שמרו על הכל בסוד. איש לא הורשה להתקרב כדי שמקום המנהרות לא ייחשף. בשנים האלו ישראל אספה מודיעין רב על מערך המנהור.
תקיפת יעדים במערך הרקטי של ארגוני הטרור. (דובר צה"ל) צפו:
"כדי לפגוע במטרו יש 2 אפשרויות: או להיכנס קרקעית ולסכן את חיי החיילים, או לפגוע דרך טילים חודרי בונקרים. אתה משגר פצצה שחודרת מטה עשרות מטרים, לפי מה שנקבע לה, יורדת מטה ומתפוצצת שם בתוך האולמות, ותוך כדי גם גומרת שם עם המחבלים שנמצאים שם.
"המידע היה בידי ישראל, שהעלתה לשמים בלילה אחד (מוצ"ש) בתחילת המערכה 162 מטוסים. כולם היו בשמים ביחד באותה שעה. נכנסו לרצועת עזה והחלו לתקוף. הם תקפו באמצע הלילה. חשוך לגמרי. ברוב השעות אין חשמל בעזה. היה חושך מוחלט, והמטוסים תקפו את המנהרות האלו, ומתוך 182 ק"מ הם פגעו ב-110 ק"מ.
ה"מטרו" של חמאס (דובר צה"ל):
קצובר מציין שהיה בסמוך לבור הפיקוד של ישראל: "ראיתי את אלו שיצאו מהבור אחרי התקיפה הזו, היו שם ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, והם ראו בבור הפיקוד על המסכים מה קורה שם. כשהם יצאו משם, השאלה של העיתונאים היתה: "מה אתם אומרים?" הם השתמשו במילה "נס". אמר שם קצין בכיר ביותר: "הנס הכי גדול כאן היה שבאוויר, על שטח קילומטראז' כל כך קטן של רצועת עזה נכנסו 162 מטוסים בשעת לילה, חגו אחד ליד השני, ירדו לתקוף, עלו בחזרה, והחשש הכי גדול היה שמטוס יפגע בשני, או שמטוס ייפול בתוך הרצועה. אתה יודע מה זה אומר שמטוס נופל בתוך הרצועה?! הנס היה שכולם חזרו הביתה בשלום, מלבד הנס של התקיפה, הפגיעה, נס גדול הוא שמספר כזה של מטוסים שפועלים בלילה – חוזרים הביתה בשלום".
מבצע "שומר החומות", שנועד ליצור הרתעה מול חמאס מבלי לכבוש את רצועת עזה, התבסס על השילוב בין המודיעין וחיל האוויר. הטייסים מדברים (כאן - תאגיד השידור הישראלי):
תחום ההגנה עבד בחסדי שמים בצורה יוצאת מן הכלל
קצובר המשיך והתייחס למערכת כיפת ברזל, ולכך שבמשך שעה מסוימת במהלך המבצע, שמערכת כיפת ברז שהגנה על אשקלון – לא פעלה. "בשעה זו אחד הטילים פגע בפגיעה ישירה בבית, אישה מבוגרת נפגעה, ועובדת זרה נהרגה. מעבר לזה – כל תחום ההגנה בחסדי שמים עבד בצורה יוצאת מן הכלל. כל הנושא של כיפת ברזל עבד היטב. הרי מחבלי חמאס הכינו מלכודות לכיפת ברזל, וירו מטחים של 50-60 טילים בבת אחת. הרי אם היו שולחים את הטילים אחד אחד הם היו פוגעים יותר במדויק, אבל המחבלים רצו לעקוף את כיפת ברזל, שהכיפה 'תיבהל' או שהמכ"מים שלה יאבדו עשתונות מול עשרות טילים מולה.
"כשרואים בעיניים את המטח שיוצר מכיפת ברזל אתה חושש שתהיה התנגשות בין הטילים עצמם. מי שפיתח את מערכת כיפת ברזל הכניסו שכלולים לתוך הסוללות, וכל מה שחמאס רצה לעקוף – המענה הוכן מראש. בחסדי שמים נשמרה הרמה של 88% יירוטים.
"אני יכול לשים את האצבע על נושא אחר נושא", ממשיך קצובר ומתאר מספר פגיעות ישירות, בהן הטיל פגע באופן ישיר. "באשדוד היה מטח לעבר בית ספציפי, נפלו בו 2-3 טילים. התושבים גברים, נשים, תינוקות היו בחדר מדרגות. הבית נפגע. איש לא נפגע. הבית נהרס, והתושבים – בחדר המדרגות – לא נפגעו כלל.
"בנוסף, טיל פגע וחדר לתוך גן ילדים בשדרות, והתפוצץ שם. אני לא רוצה לומר מה היה קורה אם היו שם ילדים. דוגמה נוספת, הם ירו לעבר מיכלי הדלק של חוות הדלק של אשקלון – אילת. הוא עלה באש, ובער ימים שלמים. נס שלא היו שם נפגעים בנפש.
"מחבלי חמאס שיגרו טיל לעבר אסדת הגז תמר. מדובר בנזק אדיר מבחינה כלכלית, כל אסדה שווה מעל מיליארד דולר, וכמה עשרות בני אדם נמצאים עליה. יומיים לפני כן הגיע חיל הים, מצויד במידע מודיעיני, ופוצץ אותה. הפיצוץ היה אדיר. נס
"הירי לירושלים – 6 טילים לעבר ירושלים. נפגעו מעט נפגעי חרדה. 3 מטחים גדולים, 200 טילים, לעבר תושבי גוש דן, האזור המאוכלס ביותר בישראל", מעטים מאוד נפגעו.
"אי אפשר שלא לראות את הניסים הללו. נס אחרי נס. מלחמה ניסית. המחשב של צה"ל בחר את שם המבצע "שומר החומות". אנחנו יודעים מי שומר החומות. 'הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל'.
קצובר מסיים את דבריו באומרו שלפני 40 שנה, כשהיה פוגש קציני צה"ל ואומר להם: "אתם רואים שיש מישהו למעלה שהוא קובע את מהלכי המלחמות", הם השיבו ליו "לא. אין ניסים". "זה השתנה בשנים האחרונות", קובע קצובר. "בשנים האחרונות גם הקצינים, גם החיילים, גם הפיקוד כולו מבין שיש דברים שאין להם הסבר לוגי, מלבד ההסבר שזה נס. חסדי שמים. רואים את זה וודאי בעת המלחמה הזו בצורה בולטת. התיעוד של טיל הקורנט, למשל, מורה בוודאות שהטיל נורה לעבר אוטובוס נוסע, ובמשך 9 שניות הוא בדרך, 2 שניות לפני כן יורד הנהג, ואז הטיל פוגע. ייתכן שכל התיעודים הללו גורמים לכך שלא ניתן להתעלם מהניסים.
"לכל אחד יש טלפון בשדה הקרב, יש יכולת להעביר דברים במהירות. הדברים מתפרסמים והעולם רואה את הניסים. לא ניתן להתעלם", מסיים קצובר את דבריו, "עד כמה צריך להודות לבורא עולם על הניסים".