כשקלינאית התקשורת התבלבלה: מיד אמרתי שאני מוותרת בלב שלם, ויצאנו החוצה

הבן שלי סבל מעיכוב בדיבור, והיה צריך סיוע של קלינאית תקשורת. רשמתי אותו לקלינאית תקשורת בקופת החולים לפני כמעט שנה, אבל אמרו לי שאין תורים, ושבינתיים הוא ברשימת המתנה. חיכיתי שיתקבל, ובינתיים הוא נשאר תקוע בדיבור, ולא התקדם.

מדי פעם "נדנדתי" לפקידה בקופת החולים שתנסה להכניס אותו כמה שיותר מהר. היא אמרה לנו לחכות בסבלנות, כי יש עוד ילדים שמחכים. אבל לבן שלי זה לא משנה שיש עוד ילדים, הוא בינתיים נשאר עם הצורך. פניתי שוב ושוב לקופת החולים, אבל שום דבר לא עזר.

לפני שלושה חודשים התייאשתי מלחכות. מחוסר ברירה, שלחתי אותו לקלינאית תקשורת פרטית. מדובר בסדרה של טיפולים לתקופה לא ידועה, כשכל טיפול אורך 40 דקות בלבד – ועולה 275 ₪. זה היה לי יקר מאד, אבל שילמתי אחת לשבוע, בלי לקבל שום הנחה.

השיעורים נקבעו לימי שני ב-9 בבוקר, באופן קבוע. החלטתי שנמשיך עם הטיפול הפרטי עד שיתקבל לטיפול במסגרת קופת החולים, למרות המחיר היקר, כי חבל על הזמן. רציתי שהוא יתקדם.

לפני שבוע הגעתי עם הבן שלי לקלינאית הפרטית בשעה 9 בבוקר, כרגיל. אבל שלא כרגיל – פתאום ראיתי עוד אמא נכנסת עם הבת שלה, גם כן בשעה 9 בדיוק. לא הבנתי למה שתינו הוזמנו באותה שעה.

הקלינאית, שראתה פתאום את שתינו, היתה נבוכה מאד, ולא ידעה מה לעשות – היא פשוט התבלבלה. במקום לקבוע לילדה השנייה תור לשעה 9:40, אחרי הטיפול הקבוע שלנו – היא קבעה את התור שלה לשעה 9:00, בדיוק באותו זמן כמונו.

הקלינאית שאלה אותי אם אני מוכנה לוותר לאמא השנייה. היא הגיעה במיוחד מהקצה השני של ירושלים. מיד ריחמתי עליה. אמרתי שאין בעיה, ואני מוותרת בלב שלם. ויתרנו על הטיפול לאותו יום, ויצאנו החוצה. החזרתי את הבן שלי למעון והמשכתי בדרכי.

שלושה ימים אחר כך, ביום חמישי, קיבלתי הודעה מקופת החולים: הבן שלי התקבל לטיפול אצל קלינאית התקשורת של הקופה. התורים יהיו באופן קבוע ב... ימי שני, בשעה 9 בבוקר...

ממש אותו יום ואותה שעה!

ראיתי ממש בחוש את הסייעתא דשמיא, ואיך שמוויתור ומחסד אף פעם לא מפסידים.