יובל דיין לא מפסיקה לרגש: "ככה מתחילה גזירת ההשמדה"

יובל דיין השתתפה אמש (ב') בסדנה של סיון רהב מאיר בשם 'נפגשות', וריגשה את הנוכחות במקום כשסיפרה על תהליך התשובה שלה, על המזמור שהכי מרגש אותה בשירי השבת ועל ימי הפורים הקרבים ובאים. 

בין היתר דיברה דיין על ה'חשמל' שזורם בידיה במוצאי שבת, ואמרה כך:"כשהתחלתי לשמור שבת, הבנתי היטב למה לא להשתמש בסלולרי, אבל לא הבנתי למה לא לנגן בגיטרה בשבת. היום אני מבינה. במוצאי שבת יש לי חשמל באצבעות כשאני חוזרת לגיטרה. שיר השבת האהוב עליי הוא 'י-ה אכסוף', הוא מדבר על כיסופים, על געגועים. לדעתי געגוע הוא הכוח המניע הכי חזק בעולם. במילה געגוע יש פעמיים את המילה 'גע', זה נוגע ולא נוגע, מתרחק ומתקרב.ככה אני והמוזיקה. הלחנים הכי יפים שלי, לדעתי, נכתבו במוצאי שבת. והלחנים האלה לא יכולים להגיע אם אתה רק מנגן ומנגן ומנגן, בלי הפסקה. הם יכולים לבוא רק אחרי הפסקה של 25 שעות שמולידה געגוע".

גם לימי הפורים הקרבים ובאים התייחסה דיין, ובמיוחד למה שבעיניה מתחיל את גזירת השמד - חוסר האחדות. "במגילת אסתר, המן אומר לאחשוורוש: 'ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים'. ככה מתחילה גזירת ההשמדה, מהעובדה שאנחנו גם ככה חלשים, אנחנו כבר לא ביחד במילא. במצב כזה המן יכול להשמיד, חלילה. אני מרגישה את זה לצערי גם היום, ובפרט בבחירות. אבל המצב בחוץ הוא רק מראה, רק שיקוף, של המצב בתוך הנפש שלי פנימה. זו עבודה אישית של כולנו. אם אני מחייכת לשכנה שתפסה לי את החנייה – אני מתחילה מעגל קטן של אור, שימשיך ויעשה הדים החוצה. בסוף זה תלוי בכל אחד מאיתנו".

בסיום דבריה ציינה כי בכל הקשור למה שתלוי בה, "היהדות מתקנת אותי, ואני מרגישה שהתחלתי מסע אינסופי של דיוק ושיפור. נהוג להגיד על אנשים רוחניים שהם לא מבינים בביזנס, בתכלס, בעולם המעשה. אבל בשבת חשבתי על זה שזה לא נכון. אנשים רוחניים עושים את ההשקעה הכי טובה, הם משקיעים במה שנצחי ולא במה שחולף", היא מסכמת.