5 דקות תורה ביום: איך קוראים קריאת שמע כראוי?

א. כְּלָל רִאשׁוֹן לְאָדָם שֶׁרוֹצֶה לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ ה' הוּא: לֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ בַּעֲשִׂיַּית הַמִּצְווֹת. כִּי אִם יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כָּל עֲשִׂיַּת מִצְוָה מָה כָל אֶחָד שֶׁסְּבִיבוֹ יַחֲשֹׁב אוֹ יַגִּיד - לֹא יַצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. וְלָכֵן, יֵשׁ לַחֲשׁוֹב מָה ה' רוֹצֶה וְלַעֲשׂוֹת זֹאת בְּשִׂמְחָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ.

ב. אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ שֶׁהַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעַ לְאוֹזְנָיו מָה שֶׁמּוֹצִיא בְּפִיו. וְלָכֵן, גַּם מִי שֶׁנִּמְצָא בְמָקוֹם צִבּוּרִי וְכַדּוֹמֶה אֵין לוֹ לְהִתְבַּיֵּשׁ, וְאַף שֶׁלֹּא צָרִיךְ לִקְרֹא בְּקוֹל גָּדוֹל לְפָחוֹת יַשְׁמִיעַ לְאוֹזְנָיו.

ג. מִי שֶׁקָּרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאוֹזְנָיו, אַף שֶׁלֹּא עָשָׂה כַמִּצְוָה - בְּדִיעֲבַד יָצָא יְדֵי חוֹבָה. אוּלָם, כָּל זֶה בִתְנַאי שֶׁאָמַר אֶת הַמִּלִּים בִּשְׂפָתָיו. אֲבָל אִם רַק חָשַׁב בְּלִבּוֹ - לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָה, וְחַיָּב לַחֲזֹר וְלִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע. חוֹלֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר אֶת הַמִּלִּים, בְּלֵית בְּרֵירָה יְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ אֶת הַקְּרִיאַת שְׁמַע, וּכְשֶׁיִּתְרַפֵּא בְּעֶזְרַת ה' יַחֲזֹר וְיִקְרָא אוֹתָהּ בַפֶּה.

ד. לְמִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב יֵשׁ זְמַן מְסֻיָּם. הַקּוֹרֵא לִפְנֵי אוֹ אַחֲרֵי הַזְּמַן אַף עַל פִּי שֶׁיְּקַבֵּל שָׂכָר עַל הַמִּלִּים שֶׁאָמַר, מִכָּל מָקוֹם הִפְסִיד אֶת קִיּוּם מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע.

ה. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאִם מְאַבְּדִים אוֹתָם נִתָּן לְהַשִּׂיג אֲחֵרִים כְּמוֹתָם. אוּלָם, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן" אֶחָד מֵהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוּא מִי שֶׁהִפְסִיד לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע בַּבֹּקֶר אוֹ בָעֶרֶב בִּזְמַנָּם. שֶׁכֵּן, כָּל יוֹם הוּא מְצִיאוּת חֲדָשָׁה, וּבְרֶגַע שֶׁעָבַר הַזְּמַן לְעוֹלָם לֹא יוּכַל לְהַחֲזִיר אֶת הַשָּׁעוֹן לְאָחוֹר. וְלָכֵן, יֵשׁ לְכָל אָדָם לִהְיוֹת זָרִיז וְחָרוּץ וּלְהַקְפִּיד לִקְרֹא אֶת קְרִיאַת שְׁמַע בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיָּיו בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בַּזְּמַן הַמְּדֻיָּק.

ו. אֶת הַזְּמַנִּים הַמְּדֻיָּקִים נִלְמַד בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא, אוּלָם, כָּעֵת נְצַיֵּן שֶׁכָּל הַהַקְפָּדָה עַל זְמַנֵּי קְרִיאַת שְׁמַע הִיא לִגְבָרִים בִּלְבַד!

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי ד', כד')

"הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתָיִם הַרְחֵק מִמְּךָּ"

הַאִם צָרִיךְ לְהִתְיַחֵס לְמָה שֶׁאֲנָשִׁים אוֹמְרִים, אוֹ שֶׁמַּסְפִּיק שָׁאַתָּה יוֹדֵעַ בְּעַצְמְךָ שָׁאַתָּה צוֹדֵק? לִכְאוֹרָה, אִם הַצֶּדֶק אִתְּךָ מַדּוּעַ לְהִתְיַחֵס? הַרְבֵּה אֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים כָּךְ, וַאֲפִילוּ אוֹמְרִים: "אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת - שֶׁיַּחְשְׁבוּ מַה שֶׁהֵם רוֹצִים..." הַאִם זֶה נָכוֹן? נִקַּח דֻּגְמָא: הַאִם הַמֶּלֶךְ יָכוֹל לְהִסְתּוֹבֵב בְּמִכְנָסַיִם קְצָרוֹת וְגוּפִיָּה בָּרְחוֹב וְלוֹמַר: "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מֶלֶךְ, מִי שֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁאֲנִי אָדָם פָּשׁוּט שֶׁיַּחְשֹׁב", וַדַּאי שֶׁלֹּא. הָאָדָם צָרִיךְ לְהַתְאִים אֶת הַחִיצוֹנִיּוּת לַפְּנִימִיוּת וְלֹא לְנַתֵּק בֵּין שְׁנֵי הַדְּבָרִים. וְזֶה מַה שֶּׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתָיִם הַרְחֵק מִמְּךָּ", אַל תִּתֵּן לַאֲנָשִׁים לְעַקֵּם אֶת הַשְּׂפָתַיִם וּלְדַבֵּר עָלֶיךָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נְכוֹנִים. אֲפִילוּ שֶׁכַּוָּנָתְךָ זַכָּה וּרְצוּיָה, תִרְאֶה שֶׁגַּם מַעֲשֶׂיךָ הַחִיצוֹנִיִּים יִהְיוּ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִלְעֲגוּ עָלֶיךָ.

בַּתַּנַ"ך מְסֻפָּר עַל חַנָּה שֶׁלֹּא הָיוּ לָהּ יְלָדִים וּבָאָה לְמִשְׁכַּן שִׁילֹה וְהִתְפַּלְּלָה לַה' בְּקוֹל מַר וּבִבְכִיָּה. וְכָךְ כָּתוּב: "וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ. וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ. וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'. אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת בְּלִיָּעַל כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה". חַנָּה יָכְלָה לְהִתְעַלֵּם מֵעֵלִי הַכֹּהֵן, שֶׁיַּחְשֹׁב מַה שֶׁהוּא רוֹצֶה. אֲבָל הִיא לֹא עָשְׂתָה כָּךְ. מִכָּאן לוֹמְדִים שֶׁאִם מִישֶׁהוּ חוֹשֵׁד בְּךָ - עָלֶיךָ לוֹמַר לוֹ אֶת הָאֱמֶת, שֶׁהַחֲשָׁדוֹת שֶׁלּוֹ אֵינָם נְכוֹנִים וְהָאֱמֶת הִיא אַחֶרֶת.

הֲרֵי כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֲנָשִׁים עוֹשִׂים מִכָּל זְבוּב - פִּיל! וְלָכֵן צָרִיךְ לַהֲרוֹג אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא עוֹד זְבוּב, כִּי פִּיל - קְצָת קָשֶׁה לַהֲרוֹג...