אבא, מה יש בנרות האלו, של חנוכה?

אבא

מה יש שם בנרות האלו?

מה בהם גורם לי לא להתיק את עיני?

אני מתמגנטת לשלהבות המרצדות

ועיני מתכסות בדמעות

ולא.

לא דמעות של עצב

אלא של הוויה.

החנוכייה הזאת, שבוערת באש

מבעירה לי את הלב בחום שמרפא

מציתה בי המון כוח ואהבה

פתאום אני שומעת אותך

פתאום מצליחה לראות בעיניים

עד עכשיו היה הסתר

והמון אובך שטשטש ובלבל

אבל עכשיו, למול השלהבות

נמסות להן כל החומות

ושוב הקשר טהור וחזק

ושוב אפשר להרגיש את התשוקה להתקרב

את הלב שרוצה

את החיות הזאת שזורמת בעורקים

כל העצבות, הדברים שמושכים למטה

ומשאירים אותי חסרת כוחות להמשיך

נמוגים לאט לאט.

ובעודי מביטה בנרות

מרגישה את עצמותי בוערות

לא עוד ייאוש וחלישות

לא עוד עצלות ועליבות

יש בי כוח להמשיך למעלה

לבעור כמו אש בלי לחדול

יש בי תעצומות להמשיך קדימה

בלי להסתכל, ולו לרגע, לאחור

ויש לי, כן, יש לי אבא

ששומר, דואג ועוטף אותי באהבה

שבא עכשיו קרוב עד אלי

בלי דרך הטבע, ובלי הסתר

בלי כוח ההרגל ובלי השגרה שמשכיחה.

יש לי 8 ימים שבהם אצית את הלב

8 ימים שבהם לא אפסיק להתפלל ולבקש

שאזכה להתקרב

יש לי 8 ימים שבהם אעתיר

שנס פך השמן, יקרה גם לי

וכמו שבמקום ליום אחד

הספיק השמן, לשמונה

האור החזק שממלא לי את הלב

יישאר בפנים לכל השנה---

ה.ש.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.