קורונה וילדים – איך הקורונה משפיעה על ילדים?

כבר כאשר פרצה הקורונה לראשונה אל חיינו, בלטה מאד העובדה שרוב החולים היו מבוגרים, וילדים כמעט שלא חלו בה. גם ילדים שחלו במחלה, קבלו אותה בצורה קלה, במרבית המקרים. המחקרים הנוגעים לתחלואת ילדים ולהשפעה של הקורונה נערכו במקומות שונים בעולם, והמסקנות מהם לא בהכרח ישימות לישראל. מחקרים שנערכו בישראל הניבו תוצאות שאינן חד משמעיות. בכל זאת, הנתונים הנאספים מעניינים וחשובים.

על פי המחקרים, נראה שהתסמינים של הקורונה בילדים דומים לאלה של המבוגרים – חום ושיעול, במקרים מועטים יותר – קוצר נשימה, ובמקרים נדירים – גם נזל, שלשול והקאות. עם זאת, השיעור של הילדים הסובלים מתסמיני קורונה נמוך יותר משיעור המבוגרים הסובלים מן התסמינים. גם אצל ילדים הסובלים מתסמינים, המחלה קלה יחסית, וחולפת כעבור שבוע עד שבועיים לכל היותר.

מי נדבק יותר – מבוגרים או ילדים? על השאלה הזו קשה מאד לענות. ברוב המדינות בעולם, וכמובן גם בישראל, בודקים בעיקר חולים בעלי תסמינים, ואין בדיקת סקר באוכלוסייה, כך שקשה לדעת מהו אחוז הנדבקים שאינם מפתחים תסמינים, בקרב מבוגרים כמו גם בקרב ילדים. עם זאת, באיסלנד נערכה בדיקת סקר אחת שהעלתה כי אחוז הנדבקים בקרב בני 10 ומטה עמד על 6% בלבד.

(צילום: shutterstock)

בין 1-5% מכלל החולים שנבדקו בעולם הם ילדים. אך כאמור, הנבדקים הם בעיקר חולים בעלי תסמינים. מחקרים אחרים בדקו בני משפחה של אנשים שנדבקו, וגילו כי ילדים נטו להידבק מבני משפחתם פחות ממבוגרים. מהי הסיבה לכך? עדיין לא ידוע.

כך או כך, גם בקרב הילדים שכן נדבקים, נראה שישנו הבדל מובהק בין האופן שבו הם חולים לבין האופן שבו מבוגרים חולים. מחלתם של ילדים לרוב קלה מאד, הרבה יותר מזו של מבוגרים. מעט מאד ילדים נזקקים לאשפוז בבית החולים בעקבות ההידבקות בנגיף, ועוד פחות ילדים נזקקים לאשפוז בטיפול נמרץ. ההבדל הזה אינו קיים רק בין ילדים למבוגרים, אלא גם בין שכבות גיל שונות של ילדים, כך שלמשל, פעוטות חולים פחות – ובצורה קלה יותר – מנערים בגיל ההתבגרות. אחת התיאוריות בנושא גורסת כי ילדים סובלים פחות מתופעה של "סערת ציטוקינים", אולם הסיבה להבדלים בתחלואה לא הובררה לחלוטין.

האם ילדים יכולים להדביק אחרים? הם בהחלט יכולים, אך לא ברור לחלוטין עד כמה הם מדביקים, ביחס למבוגרים. בשלב הראשון של ימי הקורונה היה חשש כי גם במחלת הקורונה, בדומה למחלות נגיפיות, הילדים משמשים כ"מפיצי על" – כלומר הם מדביקים אחרים גם כאשר הם בעצמם לא מפתחים תסמינים כלל, או חולים באופן קל בלבד, מה שמביא למצב שגם כאשר לא ידוע שהילד נדבק – הוא מפיץ את הנגיף לאנשים שסביבו. אך בפועל, תחקירים אפידמיולוגיים גילו שאחוז נמוך מאד ממקרי ההדבקה בעולם נגרמו ממגע עם ילד. עם זאת, כיוון שהנתונים בנושא אינם מדויקים, חשוב להקפיד גם בכל הנוגע לילדים על כללי הריחוק החברתי, חבישת מסכה, שטיפת ידיים וכו'.

הקשר בין הקורונה לבין מחלת קווסאקי

מחלת קווסאקי היא מחלה נדירה שפוגעת בכלי הדם של ילדים. הסיבה למחלה הזו אינה ידועה, ויתכן שהיא נגרמת כתוצאה מתגובה חזקה ונמרצת מדי של מערכת החיסון לזיהום שתוקף את הגוף. ילדים הסובלים ממחלת קווסאקי סובלים בעיקר מחום לאורך זמן, מדלקת בלחמיות העיניים, מבלוטות לימפה מוגדלות, מדלקות מפרקים ומפריחה. בבדיקות דם ניתן לראות אצלם תהליכים דלקתיים. כאשר המחלה אינה מטופלת, היא עלולה לגרום לסיבוכים לבביים, אך הטיפול – שכולל עירוי של נוגדנים, נטילה של אספירין ובמקרים מסוימים גם שימוש בסטרואידים, מפחית את הסיכון באופן משמעותי.

בחודשים האחרונים נראה קשר כלשהו בין מחלת הקורונה לבין מחלה דמוית קווסאקי אצל ילדים. כך, למשל, התגלו מקרים של מחלה דמוית קווסאקי אצל ילדים שאובחנו כנדבקים בקורונה זמן מה קודם לכן. חלק מהילדים שסובלים מן המחלה הזו סובלים מסיבוך דומה לסערת הציטוקינים המוכרת אצל מבוגרים החולים בקורונה. הקשר בין שתי המחלות עדיין לא הוברר באופן מלא, והנושא עדיין נמצא במחקר מקיף.