ככה בונים בית (על העץ)

כאשר ציפור מטילה את ביציה, היא צריכה למצוא עבורן מקום מוגן ובטוח, בו יוכלו לבקוע ובו תוכל לגדל את גוזליה. זוהי, למעשה, מטרתו של קן הציפורים.

הקן הוא כוך שהציפורים בונות מחומרים טבעיים שהן מוצאות בסביבה בה הן חיות – עלים, ענפים קטנים, עשב, בוץ ועוד. כאשר הציפורים חיות במקום מגוריהם של בני אדם, לעיתים קרובות משתרבבים אל "חומרי הבנייה" של הקן גם חומרים מעשה ידי אדם – חוטים, פיסות בד, חלקי מתכת, פלסטיק ועוד.

לא כל קיני הציפורים זהים. לכל ציפור ישנו קן מיוחד משלה, אשר מתאים לצרכיה השונים: לתנאי הקינון, למקום בו חיה הציפור ולאופן שבו גדלים הגוזלים. לכן ישנן ציפורים שבונות קן בראשי עצים, ואילו אחרות בונות את קיניהן על המים, בחורים בתוך גזעי עצים ובמגוון מסתורים בהתאמה לאזור מגוריהן. גם החומרים משתנים: מלבד הענפים והעלים הרגילים, ישנם קינים העשויים מחומרים ייחודיים, כמו קורי עכביש, גושי בוץ ואפילו בדלי סיגריות – המשמשים ציפורים הגדלות באזורים עירוניים. באופן אירוני, הניקוטין שבבדלי הסיגריות אפילו מסייע להן - הוא מרחיק טפילים מן הקן.

ציפורים שונות בונות קינים ייחודיים. כך לדוגמה, ציפורים ממשפחת האורגיים, החיות בדרום אפריקה ובמדבר קלהארי, בונות קינים שיתופיים על צמרות עצים. כל קן נפרש על פני שטח גדול, ועשוי להכיל בתוכו מאות ציפורים. מין אחר של אורגים, אורג המסכה האפריקני, בונה קן אשר ארוג (כן, מכאן מגיע שמו...) מענפים המושחלים זה בזה בצורת שתי וערב. הקינים הללו משתלשלים מענפי העץ ותלויים עליהם בקשר מיוחד העשוי גם הוא מענפים.

הקוקייה, לעומת זאת, כלל אינה טורחת לבנות קן – את ביציה היא מטילה, אחת או שתיים בכל פעם, בקינים של ציפורים אחרות... לשם כך היא אפילו זורקת לפעמים מהקן את אחת הביצים של הציפור בעלת הקן. הציפורים, שאינן מבחינות בהבדל בין הביצים, דוגרות על כולן יחד.

אגב, לא רק ציפורים בונות קן. גם חרקים, וכמה מינים של דו-חיים, בונים לעצמם קן דומה לזה של הציפורים כדי לחיות בו.