מה קרה לצייר שעבר לגור בביתו של ראש ישיבה?

בפרשה השבוע אנחנו למדים עד כמה אין להקל ראש בהשפעת הסביבה עלינו. עד כמה כל מה ששומעים ורואים הוא לא דבר של מה בכך. הכול מחלחל לתוכנו, ומשפיע על הנפש וההתנהגות שלנו. סביבת המגורים שלנו, העבודה שלנו, החברים שלנו... הכול לאט לאט מחלחל ומשפיע עלינו, בין אם במודע ובין אם ברמת התת מודע שלנו, עד שאפילו אופי האדם יכול להשתנות לטובה וגם לרעה.

השפעה של סביבה "רעילה" עלינו

פרשת מסעי מספרת לנו על ערי המקלט אותם הקדישו לרוצחים בשוגג. דינו של הרוצח בשוגג היה שעליו לברוח לערים מיוחדות שנקראו ערי מקלט – ושם לשהות עד למות הכהן הגדול.

וכך כתוב בפרשה: "הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם" (במדבר ל"ה, י"ג).

בפסוק הבא הפרשה מפרטת לנו את הפריסה של ערי המקלט: "אֵת שְׁלשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה" – מתוך שש ערי המקלט, שלוש מתוכן יהיו בחלק שמעבר לירדן המכונה "גלעד", ושלוש הנותרות יהיו בארץ כנען.

ולמה בעבר הירדן, שהיה מקום קטן יחסית, היה צריך שלוש ערי מקלט – כמות שווה לערי המקלט שבכל ארץ ישראל?

הגמרא (מכות ט, ע"ב) מתרצת זאת בכך שבעבר הירדן, המכונה "גלעד" היו הרבה רוצחים במזיד.

זו נראית תשובה שלא קשורה לשאלה, שהרי מקלט מיועד לרוצח בשוגג. מה העניין לדווח לנו שיש הרבה רוצחים במזיד?

המהר"ל בספרו "גור אריה" מסביר שבגלל שבגלעד היו הרבה רוצחים במזיד, גם מספר הרוצחים בשוגג היה גדול. ולמה? למה כשיש הרבה אנשים שרוצחים בכוונה, יהיו גם הרבה רוצחים בלי כוונה?

כי כאשר יש הרבה רוצחים במזיד, זה מעיד על כך שכל עניין הרצח כבר לא מזעזע כל כך, הדבר לא נתפס כדבר נורא כל כך, כי יש כבר כהות רגשות. ולכן אדם נזהר פחות מלפגוע בחיי השני, וכתוצאה מכך יותר אנשים רוצחים אף בלי כוונה.

וכלשון המהר"ל: "ובגלעד נפישי רוצחים (בגלעד היו הרוצחים מצויים), אותם שהם מזידים, וממילא לא תמצא אחד מהם — אף הטובים שבהם — שהיה נזהר שלא יהרוג חברו בשוגג.

"ולפיכך, כמו שתמצא הרבה מזידין שהורגים במזיד, כל שכן שהיו יותר הרבה שוגגים, שאינם נזהרים שלא יבוא על ידם שפיכות דם, ולפיכך היה צריך להרבה ערי מקלט".

השפעתה של סביבה בריאה ומקדמת על הנפש שלנו

רואים אנו דבר זה גם לכיוון החיובי. פרשת השבוע מספרת לנו שערי המקלט נקבעו דווקא בערי הלוויים, ולמה? עונה ספר החינוך (מצוה ת"ח): "ומפני גודל מעלתם (של הלויים) וכושר פעלם וחין ערכם (הערך הגבוה שלהם), נבחרה ארצם לקלוט כל הורג נפש בשגגה יותר מארצות שאר השבטים, אולי תכפר עליו אדמתם המקודשת בקדושתם".

ערי המקלט נקבעו דווקא בערי הלוויים, שהיו כה צדיקים, עד שאפילו אדמתם הפכה לקדושה. כך יזכו הרוצחים בשוגג שהאדמה המקודשת תשפיע עליהם לטובה, ותעזור להם לכפר על חטא שפיכות הדמים שנעשה על ידם - אמנם בשוגג, אך כתוצאה מכך שלא נזהרו מספיק מלפגוע בחיי אדם.

"אל תאמין בעצמך עד יום מותך" – מדוע?

כמה הסביבה משפיעה על האדם! אף המעשים שהאדם עושה מבלי להתכוון, מושפעים ישירות מהיחס של הסביבה לעניין זה. כמו שכשנכנסים לחנות בושם, גם מבלי להשפריץ בושם לכיווננו הריח נדבק, וכן כשנכנסים לחנות של דגים, הריח נדבק במי שמתקרב.

מסופר על אדם שהיה רחוק מקיום תורה ומצוות, שקנה דירה מאדם חרדי. כצייר, הוא עשה לעצמו חדר נטו בשביל לצייר בו. פתאום התחיל אותו אדם לצייר ציורים של יהדות, התקרב ליהדות וחזר בתשובה, על אף שלפני כן היה כופר ממש.

בדיעבד נודע, כי הבית אותו רכש הצייר היה שייך לראש ישיבה, אשר למד תורה יומם ולילה באותו החדר שהצייר עבד בו. כלומר, אפילו קירותיו של אותו החדר ספגו במשך שנים מחשבות טהורות וקדושה שיצאה מהבל פיו של אותו צדיק, וזה לבדו הספיק כדי להשפיע על אותו צייר. 

על אחת כמה וכמה כשרואים ושומעים ממש – כמה כוח יש לכל מאורע ודיבור לעצב אישיות, לבנות תובנות, לחזק ולמוטט עולמות בני אדם...

בספר החינוך מצוה ט"ז אומר לנו המחבר שאם אדם עוסק בעבודה בתחום שלילי, הדבר ישפיע עליו גם אם הוא צדיק. וכך הוא כותב: "אפילו אם יהיה אדם צדיק גמור, ולבבו ישר ותמים, חפץ בתורה ובמצוות, אם יעסוק תמיד בדברים של דופי – דרך משל, שהכריחו המלך ומינהו באומנות רעה באמת, אם כל עסקו תמיד כל היום באותה אומנות – ישוב בזמן מן הזמנים מצדקת לבו להיות רשע גמור".

שמעתי פעם רב חשוב שאמר שלפני שמחפשים עבודה, יש לחשוב האם זו עבודה שגורמת לי להיות משהו אחר ושונה מהאופי שלי. האם ההשפעה עלי, מעצם העיסוק בעבודה זו או מהסביבה בה אעבוד, עשויה להיות שלא לטובה? אם כן, סביר להניח שעבודה כזאת לא מתאימה לי.

לסיכום, עצה טובה לי אליכן. בחרו בקפידה את חברותיכן, את חברי ילדיכם, השכנים, המורים והמורות ואת סביבת העבודה שלכם בקפידה. נתפלל שהמעגלים הקרובים והרחוקים שלנו ישפיעו עלינו לטובה, ושנזכה להיות ולצמוח בסביבה מקדמת. מעבר לזה, יש לעשות ככול יכולתנו כדי שבתוך ביתנו שלנו תמיד ניצור אוירה טובה ומזינה, דרך עבודה מתמדת על הזוגיות ושלום הבית, ולא נשכח להשתמש בתקשורת מכילה, אוהבת ומקרבת בינינו ובין בן הזוג שלנו והילדים שלנו.