כך זכיתי לחשוב אחרת בזכות הילד המיוחד שיש לי

שעת צהריים השמש יוקדת.
אני מוציאה את הלל מהגן.
יוצאת איתי גם אמא של ילד מהגן,
דוחפת כסא גלגלים
שבו יושב בנה ששבר את הרגל.
הצעתי לה לקחת אותם הביתה
כי הייתי עם רכב הנכה.

אני מעלה את כסא הגלגלים
והאמא מניחה את הילד במושב הרכב.
 הילד מבקש לבוא אלינו.
אמא שלו שואלת אותי מה דעתי,
כי כבר יש לי ילד נכה בבית...
ולטפל בשניים
זה
לא
קל.

באותו הרגע
רציתי להגיד לה
"לא"
מה אני אעשה בבית עם ילד
שלא יכול ללכת
ולשחק עם הלל
אלא רק יושב בכסא הגלגלים.

פתאום
הרגשתי
כמו רוב הציבור-
רתיעה מהשונה
מהמוגבל
חוסר רצון להתקרב "לדבר כזה",

אבל
זה
לקח
בדיוק
שנייה
עד שחזרתי להיות אמא של איתן מיכאל
שכל כך רוצה
שייתיחסו לבן שלה
כאל
ילד רגיל.

כמה אני רוצה לפעמים
שייקחו אותו
אפילו לשעה
כדי שאוכל לנוח.

והסכמתי.

הלל העלתה אותו ברמפה
הם ישבו ודברו
אכלו קרטיבים
מצאו איך להיות יחד
גם כשהוא יושב
ולא
יכול
ללכת

ואז איתני הגיע
וערכנו "תאונה"
עם כסאות הגלגלים
ואיתני והחבר היו מאושרים.

התרגשתי לראות איך הלל מטפלת בחבר
לא נרתעת מ"הנכות הזמנית שלו"

חשבתי על המקרה הזה הרבה
במהלך היום
כמה קשה ומרתיע
לקבל
מישהו
שהוא
לא
"רגיל"

ואיך זכיתי לחשוב אחרת
בזכות
הילד
המיוחד
שיש לי.

יומיים חג לפנינו
פתחו עיניים
קבלו את המיוחדים
עזרו להורים שלהם
לעבור את החג
בקלות
ובשמחה.

חג שמח
ריעות לוי
רמלה

המייל של ריעות לוי (נשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן.