האם ציפית לישועה?! על כוח הקיווי

היסוד שביסוד הוא שורש התקשרות האדם החי בארץ, אל מקור ההשפעה העליונה הבאה מן השמים הפועלים יחד במעגל השפעה נצחי.

ידוע שחסידים ואנשי מעשה מקשרים את עצמם אל נקודת הצדיק ומשליכים את כל התנועות שלהם, המחשבות והמעשים אל הבורא יתברך, בבחינת "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך".

מצד אחד האדם תולה עיניו אל הקב"ה, כמצפה לישועה, ומצד שני הבורא יתברך משפיע עליו ברחמיו טהרה וחסדים.

כך מגדיר לנו באופן פלאי הרמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו, מחבר ספר "מסילת ישרים" ועוד, שהיום יום הילולתו.

הרמח"ל כתב את מאמר "כח הקיווי", שנחשב לאחד מהמאמרים הגדולים והחשובים בהשפעתם להצלחה אמתית בחיים.

ידוע שכוח הקיווי הוא אחת מהעבודות הרגשיות החזקות ביותר המשפיעות על ההתפתחות והצמיחה של האדם. ידוע מאמר חז"ל, שכאשר האדם עולה לעולם העליון שואלים אותו האם ציפית לישועה?!

אומר הרמח"ל, "תקוותו היא טהרתו" - שאדם צריך כל הזמן להאמין ברחמים הגמורים של השם. גם אם נפל וחטא - צריך להאמין שהשם חפץ בטהרתו, ועל כן חייב לקוות לישועת השם! ישועת השם כהרף עין, ברגע אחד יכול להתהפך דין לרחמים.

והנה דבריו המופלאים:

"'לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'' (בראשית מ"ט, י"ח), לָזֶה הַשֵּׁם הֲוָיָה שֶׁהוּא רֵאשִׁית הַכֹּל, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַתִּקְוָה, וְלֹא לְשׁוּם כִּנּוּי. וְכָל הַמְּקַוֶּה תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה בְּלִי אֶמְצָעִי, לֹא עַל יְדֵי מַלְאַךְ, אֶלָּא, "לִישׁוּעָתְךָ" דָּיְיקָא, כְּמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר לְנוֹכֵחַ, לֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, כִּי הוּא קַו הַבּוֹקֵעַ וְנוֹקֵב וְעוֹלֶה עַד ה' מַמָּשׁ".

הוא אומר כך: "הַמְּקַוֶּה תָּמִיד בְּשִׂמְחָה, בְּלִי צַעַר, בידוע שהשמחה ממתקת דינים". והוא ממשיך בדברים מדהימים: "הַמְּקַוֶּה, אֲפִילוּ נִכְנַס בְּגֵהִינֹּם יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר, 'וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר' (ישעיהו מ', ל"א), ה' מֵאִיר עָלָיו. וְכַמָּה מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים מַעֲלִים אוֹתוֹ הַמְּקַוֶּה – 'אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים' (ישעיהו מ', ל"א), וּמִסְתַּלְּקִים עִמּוֹ לְמַעְלָה, וְתִקְוָתוֹ הִיא טָהֳרָתוֹ. 'מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל' (ירמיהו י"ד, ח') מַמָּשׁ".

וזה מתקשר לדברי המרגשים של רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם?!

אביכם שבשמים מטהר אתכם!