שבועיים בבית עם ילד סיעודי: הכאב מתגמד לעומת הטוב שאני מקבלת

ילדי היקרים,
אני שוכבת במיטה
מותשת
הידיים כואבות
הגב דואב
כבר שבועיים שאנחנו בבית
אתם, אני, אבא בימים שלא עובד
ואחיכם המיוחד, איתן מיכאל.
הגוף שלי כואב
מהטיפול בו
להעביר אותו ממקום למקום
הוא שוקל מעל 20 קילו
ואני מטפלת בו לבד
אבל הלב שלי
מתרגש.

אני רוצה לומר לכם
שאני גאה להיות אמא שלכם.
אני גאה בכם
על השמחה התמידית שלכם,
למרות
שאתם חווים עכשיו תקופה לא קלה-
שאתם סגורים בבית,
בלי החברים שלכם,
בלי שיגרה,
ויש לכם תוספת של התמודדות-
אתם רואים אותי
מחתלת ילד בן 9
אתם רואים אותו
 יושב בעגלתו איתכם בחדר היצירה
ובוהה בכם, לא איתכם.
אתם מעסיקים את עצמכם
בזמן הרב שבו אני מאכילה אותו,
אתם רצים להרים לו את הראש,
כשהראש נופל
אתם מביאים לי טיטול, מגבונים, כוס מים
כשאיתן מיכאל יושב עלי.
אתם יודעים כיצד לחמם לו את האוכל
וקמים לעשות זאת בלי למצמץ,
גם אם אתם באמצע לראות סרט, או כל פעילות אחרת.
אתם רואים לפעמים כמה כואב לי
ועושים לי נחת בדרככם המיוחדת.
אתם יודעים לשיר לו את השירים שהוא אוהב
כדי לשמח אותו
ולומר לו את המילים שגורמות לו לחייך.
אתם מבינים כמה קשה לי
ורוצים ללמוד להאכיל אותו
כדי להקל מעלי.
למדתם כבר להעבירו מהעגלה לספה, ולהיפך
אך אני ממש משתדלת לא לבקש זאת מכם
לא רוצה שתחוו את הכאב שלי
של ילד סיעודי, שהיה צריך להיות היום כמוכם
פעיל ותוסס.
אני מנסה ומשתדלת שתהיה לכם ילדות
בריאה
נקייה מכאב
שמחה
נורמלית כמו כל ילד אחר בגילכם.

אני רוצה לומר לכם תודה
על הנחת שאתם מעניקים לי
על המידות הטובות שיש בכם
על הנתינה ללא גבול
על האהבה שאתם מעניקים אחד לשני
לי
ולאיתני.

זכיתי בכם
הכאב על איתן מיכאל
מתגמד
לעומת הטוב שאני מקבלת מהיותכם.

אמרתי לכם היום
שהרבה בזכותם
איתני כל כך מאושר
ואני חוזרת על זה
ומאמינה בכך בכל ליבי.

אוהבת אתכם
גאה בכם
תהיו חזקים
תקופה לא קלה לפנינו.

אמא

לילה טוב
ריעות לוי
רמלה

המייל של ריעות לוי (נשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן.