מרטיט: הנבואה שמתגשמת אל מול עינינו

בעת שהמציאות הייתה שעם ישראל היו בגלות, הקב"ה אומר לירמיהו נבואה עתידית, וכך מתואר: "הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה... אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ". (ירמיהו פרק ל"א, פסוקים ז' - ח')

כלומר: הקב"ה אומר לירמיהו הנביא, תאמר לעם ישראל את דברי הנבואה - יום יבוא ואקבץ את עם ישראל לארץ ישראל מכל קצוות העולם.

אולם, המשך הפסוק מפליא עוד יותר, הקב"ה מבטיח לנביא, שבין אלו שיזכו לעלות לארץ יהיו - עיוורים, נכים, נשים הרות ונשים יולדות. אך איך זה יתכן? שהרי בדרך הטבע, אנשים כאלו אינם מתאימים לנסיעות ארוכות ומטלטלות. (מדובר בימים שכלי התחבורה היו חמורים, גמלים וכד') מה עוד, שבהמשך הקב"ה מבטיח לירמיהו שהם יגיעו לארץ בדרך ישרה שלא תהיה להם למכשול!

היום עינינו רואות שמליוני יהודים מכל קצוות העולם נמצאים בארץ ישראל, ובכך מקיימים את הנבואה של קיבוץ הגלויות. וכעת גם ניתן להבין את שהיה סתום בפסוק, שהרי בדורות האחרונים נתן הקב"ה תבונה לבני אדם להמציא מטוסים, ובעזרת המטוס שיש באפשרותו לעבור בדרך ישרה ללא מכשולים, וגם לשאת בקירבו את כל אותם האנשים הנ"ל אשר לא היו יכולים להגיע בדרך אחרת, מובנים דברי הנבואה בשלמותם.

כאשר הנביא ישעיה מתנבא על קיבוץ הגלויות, הוא מתאר את ההתפעלות והתמיהה שתהיה לעמים אשר יראו את היהודים הגולים חוזרים לארצם, וזו הלשון: "מִי אֵלֶּה כָּעָב (=כענן) תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם (=חלונות השובך)" (ישעיה פרק ס פס' ח). דבר זה מפליא, שהרי טרם היו מטוסים, וקשה היה להבין מדוע ינקטו המתפעלים מהעולים לארץ דווקא בלשון זו: "כעב תעופינה". 

הרב זמיר כהן – מה זה אחרית הימים? האם אנחנו כבר שם?