ז' באדר: יום מקודש בעבודת השם

היום מקודש מכל ימים, כי בו בחר צור עולמים. יום ז׳ באדר, יום פטירת משה רבנו, רבנן של כל ישראל והמיוחד והמקודש. 

ביום זה ז׳ באדר, שכוחו של משה רבנו בכל שנה מתחדש ומתעורר בכל חכמי ישראל ובתורת משה רבנו ספר דברים. 

והנה מובא ברבותינו, כאשר נפטר תלמידו של משה רבנו, יהושוע בן נון, על קברו של יהושע הניחו דמות של שמש. וקשה, הרי זה לא מכובד וגם לא נאה ויאה על פי ההלכה לעשות דמויות על מצבת האדם. אם כן, מדוע הניחו שמש על קברו ?
הרי ידעו ויודעים כולם, את אמרת זקני הדור כשנפטר משה, ש״פני משה כפני חמה, ופני יהושוע כפני לבנה״ אבל בכל אופן, להנציח את זה על קברו של יהושוע בן נון, אינו נאה ויאה. 

אלא אפשר לבאר ולומר, שהשמש היא הכח העיקרי והיא המשפיעה אור לעולם כולו, הירח הוא בסך הכל מקבל מן השמש. וזה מה שרצו חכמי ישראל לרמוז לנו, שכל כוחו של יהושוע היה, שהוא היה מקבל ממשה, המשך של משה רבנו. 

אנחנו בדור שצריכים לשים את דמותו של משה רבנו על נס ולהביט בה ולשאוב ממנה כוח. הוא המשפיע כח לתורה, כח לאמונה, כח לישועה, הוא השליח הנאמן על הקב״ה בחייו ופטירתו. 

על ידי תורתו וכוחו אצל כל תלמיד חכם, ממשיך משה רבנו לתת כח לעולם כולו, כמו השמש שהניחו על קברו של יהושוע בן נון. 

משה איננו איתנו, אבל משה הוא השמש וכל תלמידי החכמים הם הירח כיהושוע, לשאוב ולינוק כח ואור מתורת משה רבנו. 

היום יום מקודש בעבודת ה׳ בצומות ובהתבוננות בתורת משה, ובלילה סעודת מצוה לכבוד משה רבנו. 
זה התחלה של דבר שהיה בעם ישראל, אך מחזקים ומגדלים מצוה רמה זו, וודאי כל מי שלוקח חלק במצוה גדולה זו של לימוד ספר דברים ושל סעודה לכבוד משה רבנו, כוחו של משה עצום והישועה קרובה לבא. 

באהבה רבה ובציפיה, שבימי הפורים נשמח יחד בישיבה הקדושה במנהטן, שיום פורים מהימים הקדושים ומההשגות הגדולות שאפשר להשיג בכל ימות השנה, וכולנו נלחמים ועובדים יחד את עבודת ה׳, וכל צעד הוא משותף של כולם. 

יחד נזכה ל״הדור קבלוה בימי אחשורוש״ בחן בחסד וברחמים. באהבה מרובה,