מה מרוויח מי שעושה משהו למען העם, כאן בעולם הזה?

שלום וברכה מורי ורבותי!

היום יום הולדתו ויום פטירתו של משה רבנו.

משה רבנו, אדון כל הנביאים, המנהיג המוכתר של עם ישראל, מי שהצליח להוביל את עם ישראל ארבעים שנה במדבר, לפני זה להוציא להוציא אותו ממצרים ולבסוף לקרב אותו עד כדי כניסה לארץ ישראל.

מה דעתכם באמת על משה רבנו? האם באמת היינו רוצים להתחלף איתו, או לא? שנים של מריבות ומאבקים עם העם קשה העורף הזה הלא הוא אנחנו. שנים של עליות וירידות במצב הרוח, ושנים של אפילו סכסוכים זמניים עם ה' יתברך שלא מצא חן בעיניו דברים שעשה משה.

האם באמת לא היה עדיף להיות איזה שהוא יהודי שחוח באיזושהי פינה שכשבא לו הוא יושב ולומד, בא לו יוצא לשחק, וכאשר הוא ממש רוצה הוא יושב עם בני המשפחה שלו ומחליט איתם ביחד מה לאכול בארוחת הערב?

משה רבנו היה אמור לגלות, היה אמור בחלק מהשנים להיפרד מבני המשפחה שלו, האם באמת היינו רוצים להתחלף עם המנהיג הדגול הזה?

אז קודם כל ברור לכולנו שאת קרבת ה' שהייתה למשה רבינו, לא הייתה וככל הנראה גם בזמן הקרוב לא תהיה לאף אדם בעולם, אולי בימות המשיח יתחדשו דברים שלא חשבנו עליהם, אבל עד אז כולנו יודעים שאדון הנביאים הוא משה רבנו בלבד.

משה רבנו, מעבר לקרבת ה' שהייתה לו, היו לו גם חיים מלאי סיפוק כי יום יום ושעה שעה הוא עשה משהו למען עם ישראל, הוא חי את החיים האמיתיים, הוא לא סתם בילה, סתם אכל, סתם שכב או סתם ישן.

הוא עשה ככל יכולתו את הדברים הטובים ביותר והמשמעותיים ביותר לעולם.

את הכח הזה אין לאף אחד מאיתנו כי אף אחד מאיתנו לא הגיע למימדים הרוחניים הגבוהים האלה, אבל במימדים הקטנים שלנו, באפשרויות הקטנות שיש לנו בחיים, יש לנו גם את האפשרות להיות מנהיגים, יש לנו גם את האפשרות לקבל החלטות טובות למען אנשים אחרים, ויש לנו גם את האפשרות לקבל אחריות על אחרים ולהוביל אותם רק לטוב.

שם לא נמצא הסבל, שם נמצא הסיפוק האמיתי, שם נמצא הכח הגדול, ושם נמצאות האנרגיות האמיתיות הדרושות כל כך לכל אחד מאיתנו.

כל אחד בדרכו, כל אחד במצבו, כל אחד במקומו ובזמנו ימצא את המשה רבנו הקטן שלו, ויזכה להנהיג ולקבל מזה יותר כחות ויותר משמעות לחיים האמיתיים שלנו.

ברוכים תהיו!