זוגיות ושלום בית

הוא אומר שאני מנצלת אותו, כי בקשתי שישטוף את הרצפה...

הבעל מצפה מאשתו שתביע בקולה עד כמה הוקל לה בסיועו, שהיא נהנית מעזרתו ובזכותו היא מרגישה טוב יותר. אולם האישה רואה את עזרת בעלה כדבר המובן מאליו

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

כשלא הרגשתי טוב והייתי מרותקת למיטתי, בעלי עשה כל מאמץ לסדר את הבית ואת הילדים כדי שאוכל לנוח, ואכן מאמציו עשו פרי ובזכותו יכולתי לנוח יותר ולהרגיש טוב. אלא שלאחר שקמתי ממנוחתי וביקשתי מבעלי שישטוף גם את הרצפה, פתאום התנגד בעלי לבקשתי בטענה שיש הגזמה בדרישותי. כשניסיתי להסביר לו שאם הוא לא ישטוף, בסופו של דבר אני אצטרך לעשות זאת, הוא כעס ואמר שאני סוחטת ומנצלת אותו, והודיע שיותר הוא אינו מוכן לסייע לי. כיצד מתמודדים עם תופעה כזו?

* * *

במבנה הנפש הנשי קיימות תכונות שותפותיות המתאימות לחיי הנישואין. ולעומת זאת, חסרות תכונות אלה במבנה הנפש הגברי, ולכן אין הוא תואם את דרישות הנישואין. זו אבן הנגף העיקרית שעומדת בדרכם של גבר ואישה, שבחרו לחיות יחד במסגרת קבועה וממוסדת, על אף שהם שונים מאוד זה מזו.

כיוון שתכונת הנפש של הבעל אינה שיתופית כמו הנפש של האישה, לכן הוא רואה את עצמו כ"מתנדב" שאינו שותף מלא לעבודת הבית, ואינו רואה את הסיוע והעזרה כדבר המובן מאליו.

משום כך הבעל מצפה מאשתו שתביע בקולה עד כמה הוקל לה בסיועו, שהיא נהנית מעזרתו ובזכותו היא מרגישה טוב יותר, ובלעדיו לא הייתה מחזיקה מעמד, ורק הוא זה המסוגל לספק את צרכיה. אולם האישה שיש בה הנפש השיתופית, רואה את עזרת בעלה כדבר המובן מאליו, כי זה גם הבית והילדים שלו, ומחובתו לסייע מיוזמתו שלו, כפי שהיא רואה גם את עצמה, שמילוי תפקידה הוא חובתה, כי זה ביתה ואלו ילדיה!

אם שואלים את האישה הצועדת בדרכה לביתה, לאחר סיום עבודת החוץ שלה: "לאן את הולכת?", היא עונה: "הביתה!", מילה המבטאת את המשך מילוי חובותיה המשפחתיים בעבודות הבית. משום כך, כשהיא רואה את בעלה עוזר לה, הן בבית והן מחוצה לו, היא אינה מעבירה לו מסרים מחמיאים עד כמה שטוב לה, וכתוצאה מזה - נטייתו לעזור פוחתת והולכת.

לדעתה, מחמאות נותנים למתנדב שאינו חייב, כגון חבר או שכן. אבל למי שחייב במטלות המשפחה והבית, אין הכרח לומר תודה. כי כאשר הבעל עושה דבר מה עבור רעייתו, אם האישה תחמיא ותודה לו, הרי לכאורה יש בכך הצהרה הפעם מצדה, שהיא מכירה בעובדה שהוא מתנדב ואינו חייב לה, וממילא הוא אינו שותפה - תחושה שהיא סולדת ממנה כל כך, וודאי שאינה רוצה בכך.

על כן, יש לאישה לשדר לבעלה עד כמה שהיא מעריכה ונהנית מהפעולה והעזרה שהוא מעניק לה בדברים שהיא הייתה צריכה לעשות, ושהיא מודה לו על כך. אחר כך היא יכולה להוסיף ולומר לו: "אני אמשיך להיות אסירת תודה לך אם תשטוף גם את הרצפה".

הרב דניאל פנחסוב הוא מרצה, יועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט, מחבר הספר "כיצד לבנות זוגיות טובה". Dp0533165281@gmail.com  

תגיות:שלום ביתזוגיותהרב דניאל פנחסוב

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה