תלמד מהשמש של נרות החנוכה איך להיות מנהיג

יום אחד בחג חנוכה השמש (הנר) עמד בחנוכייה והתחיל להסתכל על הנרות למטה. חשב לעצמו: "בשביל מה אני צריך את כל הנרות הללו? הרי יוצאים ידי חובה בנר אחד. אני שמש גדול ומכובד, אוסיף לעצמי עוד 3-4 פתיליות ואאיר בדיוק כמו שאר הנרות, רעיון נפלא!".

וכך עשה. השמש הוסיף לעצמו 4 פתיליות, ואש גדולה ויפה יצאה ממנו, אפילו האיר יותר מכול הנרות יחד! אבל במהרה הנר התכלה, ואפילו חצי שעה לצאת ידי חובה לא הספיק לדלוק... השמש שכח שבסוף, כל הנרות עשויים מאותה כמות של חומר בערה.

לפעמים אנחנו, בתור מנהיגים - מנהלים בעבודה או הורים בבית - יודעים שיש לנו כשרון ויכולת גדולה, ולוקחים על עצמנו את כל העבודה, בלי לחלוק אותה עם הצוות או הילדים.

התוצאה זהה לזו של השמש. אור חזק ומרשים בהתחלה, אבל במהרה יגיעו הכיליון ואפיסת כוחות, כי בסוף, לכולנו יש כמות מסוימת של חומר בערה.

מנהיג חכם עושה את תפקידו של השמש - להאיר, להדליק את שאר נרות החנוכה. אנחנו למדים מזה לקח גדול: הנה אני מדליק נר חדש, ויחד עם זאת - האש שלי נשמרת. כל מה שדרוש ממני כמנהיג, כמו השמש, זה להתכופף טיפה ולהבעיר את כול הנרות יחד לחנוכייה יפיפייה.

חנוכה מוזכר בתלמוד במסכת שבת, שם מדברים על במה מדליקין ובמה אין מדליקין נרות שבת. יש פתיליות וחומרים שאסור להדליק בהם נרות שבת, אבל בחנוכה מתירים בכל השמנים וכל הפתיליות!

נקודת המוצא שלנו היא שלכל אחד מאתנו יש פתיל וחומר בערה. חכמת המנהיג היא לזהות מאיזה פתיל וחומר בערה עשויים האנשים שאנחנו רוצים להשפיע עליהם, לתת להם לבעור ולהתפתח. מעין מנהיגות מאפשרת. ברגע שהילדים או העובדים פורחים - הבית והעסק פורחים!

יש כאלה שיש להם פתיל שמספיק להעביר לידו אש ומיד נדלק יפה, אבל במהרה נגמר, בדומה לנרות של הילדים.

יש כאלה שצריך להעמיד לידם את האש בסבלנות, בעדינות, לא לפגוע בפתיל. השעווה מטפטפת, אבל ברגע שהוא נדלק - הוא יכול להישאר דולק שעות!

יהיה רצון שיהיה לנו הכוח והרצון להאיר את העולם על ידי האור שלנו, להדליק כמה שיותר נשמות ולאפשר להן להתפתח. מנהיגות מאפשרת.