ואני מתפללת שעוד יבוא יום, ואזכה לראותו שר שירים

מסיבת חנוכה בגן חובה
הילדה הקטנה שלנו
מסיבת חנוכה אחרונה בגן
גדלנו...
אני מתמקדת בבת שלי
שרוקדת
נכנסת חזק לתפקיד
כל גופה דרוך בריקוד
חיוך נסוך על פניה
היא מבקשת לתפוס את מבטי
ואני מחזירה לה
מבט אוהב
ומעריץ.

ואז מחשבותיי עפות
ונעצרות בראש העין
שם בני המיוחד לומד
ילדי המתוק
שלא זכה למסיבות חנוכה בגן
לא זכה לשמוע שירה שמחה של ילדים
רק קולות משונים של ילדים עם צרכים מיוחדים.
אני חושבת עליו
איך במעון היה כמו הלל
פעיל
תוסס
רוקד
מחפש את מבטי
מחבק
אוהב
וכעת
אני מתחננת ומייחלת לתפוס את מבטו.

אני חוזרת במחשבותיי לגן
אומרת לעצמי
תודי על מה שיש
על ילדה מתוקה
זוהרת
שמחה
שזכיתי שהיא כך
למרות המצב המשפחתי המורכב
שאחיה המיוחד לא מאפיל עליה
שהיא מקבלת תשומת לב רבה
ולא חסר לה דבר.

ליבי ליבי
על בני המתוק
ששרוי בעולם אחר
שלא מדקלם שירים
ולא מפחד מאנטיוכוס
ולא צועק בקולי קולות
"מי לה' אלי"'
הוא רק מוציא קולות
לא מובנים

ואני מתפללת שעוד יבוא יום
ואזכה לראותו
שר שירים
עד שגם אני אדע בעל פה את כל המילים
שיעמוד עם אחותו על הכסא
וכמעט ייפול
העיקר שיראו אותו
שר ועושה תנועות.

עד אז
אמשיך לנוע
בין כאב לשמחה
בין הודיה על מה שיש
לתפילה לטוב יותר
אמשיך לחפש נקודות אור
בתוך החושך שמידי פעם חודר לחיי.

חנוכה שמח
ריעות לוי
רמלה

המייל של ריעות לוי (נשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן.