הליכוד וכחול לבן סיכמו: אם הכנסת תתפזר – הבחירות יתקיימו ב- 2 במרץ

לקראת יום רביעי בחצות – המועד בו תפקע תקופת 21 הימים, בהם ניתן להרכיב ממשלה – סיכמו הבוקר (שני) נציגי כחול לבן והליכוד כי התאריך המיועד לבחירות הבאות הינו יום שני, ו' באדר תש"פ (2 במרץ 2020). כל זאת, כמובן, אם לא תתחולל דרמה לא צפויה של הרגע האחרון, שתמנע את פיזור הכנסת ה- 22.

ההסכמה על תאריך הבחירות לכנסת ה- 23 הושגה, לאחר שבימים האחרונים העלו הצדדים מספר תאריכים אפשריים לקיומן. בכחול לבן דרשו לקיים את הבחירות מוקדם ככל האפשר, בעוד בליכוד דיברו על ה- 24 במרץ כתאריך היעד.

כזכור, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, אורלי עדס, אמרה בשבוע שעבר כי המועד הקרוב ביותר בו ניתן לקיים את הבחירות הוא ה- 25 בפברואר 2020. היא ציינה כי מדובר בתאריך "קשה וגבולי" מבחינת יכולת ההתארגנות, אך הבהירה כי הוועדה תעמוד בכך.

על פי חוק היסוד הקיים, על הבחירות להתקיים בתוך 90 יום מעת פיזור הכנסת. בהנחה שהכנסת תתפזר ביום רביעי, אזרחי ישראל היו אמורים ללכת לקלפי ב- 10 במרץ. בשל העובדה שביום זה חל פורים, עלתה האפשרות להקדים את הבחירות בשבוע, ל- 3 במרץ. אלא שיום זה הוא ז' באדר, בו מציינים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. בשל כך, פנה יו"ר ארגון יד לבנים, אלי בן שם, לוועדת הבחירות המרכזית וליו"ר הכנסת בבקשה שלא לקיים את הבחירות בתאריך זה. כאמור, בעקבות ההסכמה שהושגה בכנסת, הבחירות ייערכו יום קודם לכן. לשם כך, יחלו חברי הכנסת בהליך חקיקה מזורז שיאפשר את הקדמת הבחירות מתאריך היעד המקורי הקבוע בחוק.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הודיע בצהריים, במהלך ישיבת נשיאות הכנסת, כי החוק להקדמת הבחירות ל- 2 במרץ יחוקק ביום רביעי בשלוש קריאות. לדבריו, "גם כאשר נראה שאפסו הסיכויים למנוע את הבחירות המיותרות והיקרות האלו, לא נתחיל את הליך החקיקה לפני יום רביעי, על מנת לאפשר לראשי המפלגות להתעשת בדקה ה- 90, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי".

בתוך כך, יו"ר הימין החדש, איילת שקד, אמרה הבוקר כי ההליכה הצפויה לבחירות שלישיות היא "הפקרות פוליטית". בריאיון לרדיו 103fm, אמרה שקד כי היא ממשיכה במאמצים להניע את יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, לחבור לגוש הימין ולהצטרף לממשלה צרה בראשות בנימין נתניהו, אך ציינה כי ככל הנראה פניה של ישראל לבחירות.

שקד מתחה ביקורת חריפה על התנהלות כחול לבן, ואמרה כי ראשיה קיבלו "הצעה מאוד הגונה" מראש הממשלה: "עובדה שחלקם גם חשבו שצריך לקחת אותה. הם היו צריכים להקים ממשלת אחדות ולכהן חצי שנה תחת נתניהו. בפוליטיקה צריך לדעת גם לעשות פשרות. תוצאות הבחירות הם תיקו, ומכיוון שהם לא ניצחו ולא יכולים להרכיב ממשלת 61 לבדם, הם צריכים לדעת שיש לכבד את הכרעת הבוחר, שהייתה בעצם הקמת ממשלת אחדות. בשביל מדינת ישראל הדבר הנכון היה להקים ממשלה, גם אם נתניהו ימשיך עוד חצי שנה, צריך להבין שחצי מהציבור בחר בו. ההחלטה שלהם היא החלטה חסרת אחריות, וגם לא נכונה מבחינה פוליטית".