"הבנו שאנחנו בזירת תופת":  WAZE הטעה בדרך, והמשפחה הותקפה בשכונה הערבית

זה התחיל כיום חופשה שליו ורגוע, שאותו החליטה רויטל כהן לנצל לטובת נסיעה לכותל יחד עם בעלה וחמשת ילדיה הקטנים. יום רביעי של חול המועדסוכות - יום אופטימלי לצאת בו לטייל על המשפחה, אלא שדבר לא הכין את משפחת כהן לסיוט שאירע ביום הזה - בגלל טעות קטנה בניווט. "היינו אני, בעלי וחמישה ילדים קטנים ברכב, בדרכנו לירושלים עיר הקודש - העיר שלנו, הארץ שלנו, הביטחון שלנו. כי מה יותר מזה? הרי לא צריך לחשוש, יוצאים לביקור בכותל בחג סוכות", היא כותבת. 

המשפחה יצאה מבאר שבע והפעילה WAZE שכיוון אותה "דרך בית שמש, ביתר עילית, כביש המנהרות - עד כאן הגיוני. כמו כל נהג זהיר ובטוח, כמו כל משפחה ישראלית רגילה שרוצה להעביר עוד יום חופשה יחד - מגיעים לכניסה לירושלים מכיוון ארמון הנציב, ומשם למזרח ירושלים כשהכתובת מבחינתנו היא הכותל. WAZE מראה 4 דקות נסיעה מה שמרגיע את בעלי ואותי, ולא מראה על שום שינוי מסלול".

אלא שבדקות אלו מכניס אותם הווייז לשכונת 'סילוואן', ו"החגיגה מתחילה": סמטאות צרות שבהן אין אפשרות לפנות ימינה או שמאלה, והמראות מסביב - מלחיצים, "אבל אמורים לחלוף בעוד 4 דקות, והנה תכף נגיע לכותל... אז זהו שלא! כאן מתחילה הזוועה! בעודנו במרכז הכפר, WAZE משתנה ומראה 27 דקות נסיעה! אנחנו במקום שאין אפשרות רוורס כלל, נכנסים ללב ליבו של הכפר - חמישה ילדים קטנטנים, אני ובעלי. משאית ענקית של זבל חוסמת אותנו קדימה, רכבים חוסמים אותנו מאחור ואז מתחילה אינתיפאדת אבנים עלינו - על השמשות האחוריות של הרכב שלנו, על הגג, על הפח הקדמי.

"מיד הבנו שאנחנו באמצע התופת. הילדים מתחילים לצרוח, להשתולל, לבכות. בעלי מתעשת, עוצר את הווייז, מחייג 100 וגם אני מחייגת במקביל כדי לגבות אותו. מוקדני המשטרה האלופים מנסים להבין איפה בדיוק אנחנו ממוקמים, מה לפנינו או אחרינו - כדי להגיע אלינו. ראינו רק שחור בעיניים, והכל היה כתוב בערבית. חנויות, רחובות - הכל בערבית. מלבד צבעי הכיפות של המסגדים שהצלחנו לתאר, לא ראינו כלום".

בנקודה זו מתחילים מוקדני המשטרה להפעיל את המוקד כולו, ומבקשים מהמשפחה לא לנתק את הניידים - כדי שיוכלו לאתר אותם על פי מיקומם. "אנחנו חסומים בתוך התופת, בידיעה שאין לנו סיכוי לצאת מזה בשלום. הילדים מתכופפים, חגורים ברכב עם ידיים על הראש בהנחיה שלנו, כדי להגן על גופם. הקטנצ'יק צורח שנוציא אותו מהכיסא שלו ומהחגורות, ופתאום איכשהו בדרך נס, ורק בדרך נס - בעלי מצליח לעלות על המדרכה. קדימה-אחורה מספר פעמים, והוא עושה פרסה בהנחיית השוטרים על הקו.

7 דקות של תופת. 

7 דקות של גיהנום. 

7 דקות של תפילות. 

7 דקות שהיו נצח. 

"ואז עלינו בהנחיית השוטרים במעלה הרחוב, לשם הצליחו להגיע חיילי מג"ב מדהימים בליווי שוטר ממשטרת ישראל, שהיו בשבילנו באותו רגע מלאכים, המלאכים שלנו - של מדינת ישראל. הם הרגיעו את ילדיים, נתנו בקבוקי מים לכולם, וכמובן שהגנו על הרכב שלנו בנשקם הפרטי - 'כמו גיבורי-על', כהגדרת הילדים".

לאחר שהרוחות נרגעו והכל שב על מקומו בשלום ב"ה, החליטה רויטל לפרסם את הפוסט הזה ברשתות החברתיות על מנת להזהיר אחרים. "אני שואלת את עצמי האם אנחנו אזרחי ישראל בעלי תעודת זהות כחולה - צריכים לחשוש במדינה שלנו, בארץ שלנו, בעיר שלנו? איך יכולה להיות מציאות כזו? איך יכול להיות שהילדים שלי חזרו ספוגי טראומה מנסיעה פשוטה לירושלים, לכותל? ברור לכל מי שקורא כאן את הדברים, שהסיפור שלנו יכול היה חלילה להסתיים אחרת. תודה לה', תודה למשטרת ישראל - מלאכים בכחול, ולחיילי משמר הגבול על הביטחון בתוך כל התופת. ותודה ל-WAZE שאכזב אותנו הפעם בגדול, ואני רק רוצה לבקש מכולם - זהירות עם ה- WAZE".