אנחנו מרגלים אלופים! אבל איך?

איזה מרגלים אנחנו...
אלופים!
בלי משקפים, מימיה וכובע שמש... מתוך הבית תרים את הארץ ואת יושביה...
יודעים הכל. מדברים על הכל. הטכנולוגיה מתפתחת והנתונים זורמים – חיים, צבעוניים ומפתים.
הזוהר הקדוש בפרשה המופלאה שלנו כותב לנו נפלא:"אומר הקדוש ברוך - לכו בדרכי, השתדלו בעבודתי והריני מכניסכם לעולמות טובים".
אומר השם יתברך: "תרגלו את אותו עולם טוב... תרגלו אותו עולם עליון של כיסופים".
וישראל שואלים: איך נוכל לרגל ולדעת כל זה?

הקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו להיות מרגלים... אבל לרגל את העולם הנצחי,  את אותו עולם רוחני, וישראל שואלים: איך?

עלו זה בנגב-  נגב מרמז על מדבר והמדבר הוא המקום שבו נתנה התורה. היכנסו לעולמה של תורה ותראו.
החזק הוא הרפה-  תראו שכל מי שהתחזק, התגבר על יצרו ושבר אותו זכה לשכר גדול... לא להתרפות. צריך חוזק בעבודת השם.

המעט הוא אם רב-  כל כך הרבה זכו והשתדלו בעבודתי... הביטו בגדולי ישראל ובכל כך הרבה יהודים טובים שמסרו את נפשם לאורך הדורות.

השמנה היא אם רזה-  מהו אותו עולם של קיום מצוות, של תורה - מרבה שכר או ממעט? זכרו, השכר הוא שמן. כל אמן של יהודי. כל ברכה. כל מצווה והתגברות שכרם אדיר וגדול.

היש בה עץ אם אין-  עץ חיים היא למחזיקים בה !

אבל...
ממשיך הזוהר: ויעלו בנגב - חבל שאנשים נכנסים לעולמה של תורה ועובדים את השם בנגב - ביובש. בעצלות. חושבים שאין בה שכר, שאין בה אור...
חייבים בהתלהבות. להתפלל בהתרגשות, לא ביובש. לקבל שבת ולקיים מצוות בזריזות. בהתלהטות. לא בלב עצל.
ויבוא עד חברון – "חברון" מלשון "חיבור". אומר הזוהר שעד שאדם בא להתחבר, "ושם אחימן ותלמי וששי" - הוא רואה פילוגים. מפלגות. ניסיונות. שכר ועונש...

אשרי מי שלא יתבלבל, מי שיזכה לראות נכון, לרגל נכון... זה מה שיתן לו כוח לעמוד בניסיונות, להתגבר ולנצח.

אלו מילים מופלאות.

איזה מרגלים אנחנו?
אלופים...?