יומיים חג עם הילד המיוחד: אלו הם חיי, ואין לאן לברוח

יומיים חג,
יש שיגידו,
איזה כייף
הרבה זמן איכות עם הילדים,
יציאה מהשיגרה
בלי לחץ של עבודה, פיזור הילדים בבוקר
הבאתם בסיום היום.
נחת, רוגע.

ויש שיגידו,
יומיים חופש עם הילדים
ועם הילד המיוחד...
לא קל בכלל.

התמודדות עם התקפים, צעקות, פרכוסים
טיטולים, האכלות, החלפת בגדים 
נסיון לתת יחס לילדים הרגילים
ותיסכול שזה לא תמיד מצליח
בלאגן ליד השולחן
חוסר שינה בלילות
הילד עצבני
כי יצא מהשיגרה
הליכה לבית הכנסת
הילד בורח
מבטי האנשים התמהים
המציקים
המרחמים.
חם בחוץ
בבית הילד מרגיש כלוא
צועק
בחלק מהבתים נועלים מטבח, ארונות, חדרים
שהילד לא ישבור, יזיק, יאכל דברים שאסורים לו.

הבעל יישן לאחר לימוד התורה בלילה
כי הוא רוצה להתנהג כמו כולם
והאמא, האמא תתמודד לבד עם הילד המיוחד
ועם הילדים הנוספים שצריכים אותה.
וינסו לאכול יחד ארוחה חלבית
אך הילד כבר לא מאופס
וכל ההשקעה של האמא יורדת לטמיון.

כן, כך זה יהיה בהרבה בתים בחג הזה.

מה תפקידכם?
להקל
להתעניין
לשאול האם צריך עזרה.
לשלוח את ילדכם הגדולים לקחת את הילד המיוחד
לתת להורים קצת מנוחה.

ואצלי, 
יומיים שאטפל בילד מלאך
שלא מתפרע
שלא שובר דברים
שלא צועק
ולא מתעצבן.

אבל הוא גם לא ילמד תורה עם אביו בלילה
ולא יתלהב מהפיצות והגביניות
ולא יספר בהתלהבות על הר סיני.

ואני יומיים אכאב
ארגיש צביטה השוכנת קבע בליבי
ואתמודד
כי אלו הם חיי
ואין לאן לברוח.

לא בחרנו את המצב
וקשה לנו לבקש עזרה
אז פתחו את עיניכם וליבכם
והקלו על המשפחות המיוחדות.

חג שמח ושבת שלום
ריעות לוי
רמלה

בתמונה, הנסיך עם יצירה שהביא מבית הספר, כמו ילד רגיל...

המייל של ריעות לוי (לנשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן.