מגזין

אתם תופתעו: מהם ספרי היהדות ששינו את חייהם של כתבי הידברות?

הספר שבזכותו זכתה תמר שניידר לישועה, הדרשן המחונן ששבה בקסמיו את גבי שניידר, החזרה בתשובה של אבנר שאקי, הלימוד הייחודי של דבי רייכמן והנסיעה המסויטת של מיכל אריאלי – כותבי הידברות בפרויקט משותף בו מספרים על הספר שלימד אותם לחיים

| כ"ט אייר התשע"ט |
כותבי הידברות מספרים על הספר ’שלהם’
אא

הבחירה שלי: "באר הפרשה" ו"באר החיים" של הרב אלימלך בידרמן

 
קצב החיים המהיר עד כדי תזזית של העולם המודרני מקשה לא אחת גם על האדם המאמין לפרוט לפרוטות את ביטחונו ואמונתו בהשגחה האלוקית, ולהכיר בכך שכל צעד ושעל בחייו אינו מעשה ידיו אלא מכוון מלמעלה בהשגחה פרטית מדוקדקת. שתל הקב"ה בדורנו את הרב אלימלך בידרמן כדי ללמדנו אמונה וביטחון בחיי המעשה.

הרב בידרמן הינו נצר למשפחת אדמו"רי בית לעלוב. בשנים האחרונות יצא שמו כמשפיע חסידי וכדרשן מחונן גם מעבר לחוג הצר יחסית ממנו הוא מגיע. אחד המסרים המרכזיים בהם הוא מתמקד במהלך שיעוריו ברחבי הארץ בא לביטוי בהחדרת האמונה הפשוטה בבורא עולם ובהעלאתה על נס של מידת הביטחון –  עקרונות יסוד ביהדות, שכאמור בעולמנו מצריכים עבודת מידות רבה כדי לחיות אותם ביום יום.

"מה לו לאדם לחשוב כי הוא שמביא את הפרנסה לביתו?" שואל הרב בידרמן שוב ושוב במתק שפתיו – "בכל עת יישא עיניו לשמים בידיעה שכל השפע ברוחניות ובגשמיות בא אליו ב'הכרזה' ממעל... 'כן עינינו אל ה' אלוקינו' – תכליתו של יהודי לדעת ש'מבלעדי עוזך ועזרתך אין עזרה וישועה', אין לו אל מי לפנות ואין 'בעל יכולת' שיבוא לעזרתו אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו" ("באר הפרשה", בהר תשע"ט).

הקסם שבעל פה עובר היטב גם לגיליונות הכתובים על פרשת השבוע, שיוצאים לאור מדי שבוע בשבוע תחת הכותרת "באר הפרשה", בהם מלקטים תלמידיו של הרב את דברי תורתו. מכון "באר האמונה", שהוקם לצורך כך, הוציא גם סדרת ספרים בשם "באר החיים" המוקדשת למעגל השנה היהודי.

ייחודיותו של הרב בידרמן תלויה, לטעמי, ברבגוניותו הרבה וביכולתו לבלול היטב את הזרמים השונים של עולם התורה היהודי בכפיפה אחת. פרשני התורה, ראשונים ואחרונים, ספרי מוסר, אדמו"רי חסידות ורבנים ליטאיים – כולם דרים כאחד תחת קורת הגג של ה"באר". הרב בידרמן, באומנות נפלאה, משכיל לשבץ ביניהם סיפורי צדיקים מהעבר הרחוק והקרוב, וכן סיפורים של השגחה פרטית, חלקם טריים מימינו אנו.

מסר מרכזי נוסף, העובר ללא הרף בין בתרי לשונו של הרב בידרמן, ניתן לתמצות במשפט "אין ייאוש בעולם כלל". "היצר הרע אורב כל הזמן לפתחנו" – אומר הרב בידרמן – "הוא מנסה להכשילנו באמצעות זריעת מורך בלבנו על כישלונותינו הרוחניים הרבים מספור. מול ניסיונותיו למשוך אותנו אל התהום, חובה עלינו להבין כי ברוחניות אין מצב שאי אפשר עוד לתקן – תמיד יש הזדמנות נוספת. המדרש מספר שבני ישראל ישנו קודם מתן תורה והקב"ה היה צריך להעירם. "היאך אפשר" – מביא הרב בידרמן את שאלתו של בעל "ערוגת הבושם" – "שלא בערה נפשם בקרבם לקראת המעמד הגדול שיהא ה' נראה אליהם למחרת?... אלא, כי גלוי וידוע לפני בורא עולם, שיבואו זמנים ורבים מבני ישראל יהיו טרודים ועסוקים ראשם ורובם על הפרנסה ועל הכלכלה, ורצה הקב"ה ללמדם שאף בעת קטנות המוחין עליהם לעזוב הכל ולקבל על עצמם עול תורה כפי דרגתם באותה העת. על כן הפיל עליהם תרדמה, ומתוך התרדמה מיהרו לקבל התורה, ללמדם לדורות שאף אם יישן אדם בהבלי הזמן – בידו תמיד להתעורר..." ("באר החיים", חלק "שביעין חביבין").

מסרים אלו ואחרים המופיעים ב"באר הפרשה" וב"באר החיים" הם אלו שגרמו לי לבחור את הספרים האלו, לעיין בהם שוב ושוב, ולהתחבר אליהם יותר מכל.

 

הבחירה שלי: ספר החפץ חיים

בהיותי בחורה צעירה, נהגתי ללמוד לתקופות מתוך ספר "חפץ חיים-השיעור היומי", אשר מהווה תמצות של דברי החפץ חיים, לפי חלוקה לימות השנה. אולם לימוד הכללים היה עבורי פעמים רבות קצת יבש ומונוטוני, ועל אף שראיתי חשיבות גדולה בדבר, לא הרגשתי שהוא מושך אותי במיוחד.

עברו שנים, והתגלגל לידיי עלון 'משמרת השלום', המדבר על נושא השלום באופן כללי, ובפרט על חשיבותה הגדולה של שמירת הלשון. הקריאה בעלון פעם אחר פעם, הולידה בתוכי את הרצון להיות חלק מעולם נקי וטהור זה, ובליבי חפצתי לחזור ולעסוק בכך בשנית. בנוסף, הייתה בעלון פינה בה סיפרו אנשים את סיפורי הישועות שלהם, בעקבות קבלות בשמירת הלשון שקיבלו על עצמם, ובאותה תקופה, הייתי זקוקה גם אני לישועה בעניין מסוים. החלטתי שעל אף כל העומס והמניעות, זהו הזמן לחזור ללימוד, ומי יודע, אולי אזכה דרכו אפילו לישועה. הפעם, כך אמרתי לעצמי, לא אלמד דרך ספר ההלכה היומית, המתמצת את דברי החפץ חיים, אלא ישירות מתוך ספרו המקורי - שמירת הלשון, הכתוב בשפתו ממש.

עם חזרתי אל הלימוד, הרגשתי שמדבריו של החפץ חיים בוקע אור מיוחד. הייתה שם קדושה, שרק צדיק כזה יכול לצקת במילותיו המאירות. גם הישועה לה ציפיתי לא איחרה מלבוא, והייתי מלאת תודה לה' על כך שחסך ממני מאמצים רבים בעניין לו הייתי זקוקה, ופתח אותו עבורי בקלות מופלאה.

אולם, השינוי האמתי הוא זה שהתחיל להתחולל בליבי, עם קריאת מילותיו המופלאות של החפץ חיים יום אחר יום. נדהמתי לראות עד כמה ההלכות המיוחדות האלה צופנות בתוכן כבוד אמתי לזולת, ודיוק ביחס שיש לתת לכל אדם, עד לפרטים הקטנים ביותר. הרגשתי שאמנם הדיבור על כבוד ואהבה לזולת נפוץ מאוד בעולמנו, אך לפעמים הוא רק מהשפה ולחוץ, ואילו כאן יש משהו אחר, אמתי ומחייב. הדרך המדויקת, הבהירה והמפורטת, אותה מתווה החפץ חיים על פי תורתנו הקדושה, הראתה לי עד כמה ערכים כמו כבוד, אהבה ורגישות אמתיים באים לידי ביטוי נכון ומדויק רק כאן. הלכות כמו אלו המדברות על לשון הרע לתועלת, הדורשות בדיקה מדוקדקת של נתונים רבים בטרם נאמרת אפילו מילה אחת, או כאלה המדברות אפילו על מקרים בהם הסיכוי שמישהו ייפגע נראה אפסי ממש, הדהימו אותי ביופיין ובחכמתן, חכמה שיכולה להיות רק בתורה הקדושה.

אחרי כשנה, בה זכיתי לסיים את הספר כולו, שוב עשה שטף החיים את שלו, ואני הנחתי אותו בצד. עם הזמן והשכחה, גם היצר הרע שיש במקום הזה החל להתעורר מעפרו. הבנתי שרק עיסוק בלימוד החשוב הזה, פעם אחר פעם, יכול להציל אותי מלפגוע באחרים, ולעורר בכל פעם מחדש לנקיות, הטוהר והיופי המיוחד שיש בשמירת הלשון. לאחר תקופה ארוכה, שוב פתחתי אותו הבוקר, בתקווה לחזור ללימוד קבוע, שיוביל גם לשמירה ברמת המעשה.

 

הבחירה שלי: "כל משבריך" של הרב יעקב ישראל לוגסי

לפני שנים התמודדתי עם מצוקה אישית שדרשה תשומת לב. לא משהו קריטי שעוצר את החיים, אבל עדיין היוותה בשבילי מאה אחוז של התייחסות. המחשבות לא הרפו, והלב נחמץ מחוסר אונים, ושם – מצאתי את התשובה.

"כל משבריך" של הרב יעקב ישראל לוגסי סיפק לי את המענה שכה ייחלתי לו: הקשבה, הבנה, הכלה, תבונה ועצה חכמה שהתעטפו במילים חמות, מלטפות, שהותירו בי חותם של תחושת הקלה וגיל. שלא השאירו לי כל ספק. אבא כאן, והוא אוהב.

"65 ממשברי החיים הנפוצים ביותר ופתרונם ביהדות", כך מצהירה כריכת הספר, ואכן בתוכו משב רוח רענן שמפיח חיים בכל הקורא בו. בשורה טובה לכל המתחבטים, המתייסרים והמיואשים מנפתולי החיים. מתנת חינם מהבורא לאלו, למודי האכזבות, שהניסיונות גזלו מהם את חדוות החיים. כל אחד יכול לזהות בו את עצמו, את חייו, את פחדיו, שאיפותיו, הצלחותיו וכישלונותיו – ולהתחזק באמונה ובשמחה.

ההתמודדויות המתוארות בספר אינן פשוטות. הרב לוגסי נוגע בעצבים החשופים של המציאות: מעוכבי שידוך, פרי בטן, כמו גם בתופעות כמו חלישות הדעת, עצבות, דיכאון, כפייתיות, שאינן זרות לאף אחד מאתנו. גם על התמודדויות נפשיות המשבשות את תפקודו הבריא של האדם לא פסח הרב מלתאר, והגדיל לעשות - להכיל, לעוץ עצה משיבת נפש, לעודד ולחזק.

למדתי שאי אפשר לברוח. החיים רצופים ניסיונות מקטן ועד גדול, אבל חייבים לזכור שבנפשנו חבויים כוחות עצומים - כוחות אמונה ובטחון בה'. כוחות לחימה נגד כל משברי הנפש. עלינו רק ללמוד איך להוציאם אל הפועל, ופה נעוץ ההבדל בין עצבות לשמחת חיים, בין דיכאון להתרוממות הנפש ובין הדרדרות לצמיחה.

עם ישראל מאמינים בני מאמינים, ועם זאת לא תמיד מצליחים לצמצם את הפער שבין האכזבה לאימרה השגורה ש"הכל לטובה". אין ספק שהדור שלנו זקוק לדברי נחמה ועידוד. נפשות פצועות מתהלכות בינינו בלא מענה, ובמה נחזק את הנפש העייפה מתלאות החיים?

באמצעות מילים מעצימות הרב לוגאסי מגיש לפתחנו רעיונות נפלאים שילמדו אותנו איך לנצל את המשברים לתועלת, ואפילו עד כדי שמחה בהם. נשמע קשה אבל בהחלט אפשרי.

הנה רעיון קטן, צידה לדרך: לכולנו יוצא לפספס את האוטובוס, אך האם מישהו העלה על דעתו ש"לא בגלל שאיחרתי – הפסדתי את האוטובוס, אלא מאחר ונגזר שאסע באוטובוס הבא – לכן איחרתי את האוטובוס הקודם..."? 

כולנו נחלנו אכזבות בתחום הפרנסה. האם תיארנו לעצמנו כי "לא בגלל שאין לי עבודה, אין לי פרנסה, אלא מאחר ונגזר עלי שלא תהיה לי פרנסה – אי לי עבודה..."?

הרב לוגסי, ברגישות מופלאה, מזרים עצות מעודדות ומחזקות כשליח המבשר את דברי האב לבנו האובד. מיטיב לשרטט את הנפש העייפה מניסיונות, מקשיים, מהאכזבות היומיומיות שלעיתים מרפות את כוחו של האדם, ואומר "די" לצרותיו, וחיוניותו סרה ממנו. המילים נובעות מתוכו כמו שיחה מלב אל לב של אב לילדיו. כל מילה משדרת אנושיות, דאגה והקשבה שעוטפת את האדם המיואש בחמימות שאין לתאר.

כך נשביתי בקסמיו של הספר. כך הוא היופי שגיליתי בו בתיבותיו ובין שורותיו. פשטות ונחמה כמים קרים להולך במדבר.

חיבוק מעצים מאבא אוהב.

הספר שלי: "פלא יועץ"

מה היהדות חושבת על אהבה, על אכילה ושתיה, על שינה, על בנים ובנות, על אחים והורים, על אומנות ועין הרע? רבי אליעזר פאפו בסגנונו הייחודי והקולח ערך עבורנו קרוב ל-400 ערכים בסיסיים ביהדות, ובכל ערך שייפתח הספר - הקורא ימצא את עצמו מתחבר לעומק המונח.

"פלא יועץ" הוא למעשה ספר מוסר, המכיל עצות לעבודת ה', ונוגע בכל תחומי החיים. הספר נכתב לפני 195 שנה ומאז הודפס בעשרות מהדורות. הספר כתוב בדרכי נועם, והדברים שיצאו מליבו של המחבר נכנסים הישר אל לב הקורא, גם מאות שנים לאחר מכן. ערכי היהדות מסודרים בסדר אלפביתי, נוגעים במגוון תחומים ביהדות, כאשר כל ערך מבואר בעמוד אחד או במספר עמודים. מי שרק יתחיל לקרוא ייסחף בנוסח המרתק והמושך את הלב. בין הערכים בהם נוגע המחבר הגדול: אהבת עצמו; אהבת איש ואישה; אכילה ושתיה; אחים; אומנות; מלמדי תינוקות; נטילת ידיים; נדרים; נשים; נר שבת ונר חנוכה; סבלנות; סוכה; עונש; עין הרע; עריות; פרישות; פורים; פסח; קבורה; קריאת שמע; רפואה; שלום; שבת; שנה; שיחה; תושבה; תהילים; תשועה.  

בערך "אהבה לקדוש ברוך הוא" כותב המחבר כך: "על זאת ישמח ישראל בעושיו, אשר בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו, וקידשנו במצוותיו, ובחר בנו לשרתו ולברך בשמו, אשר באמצעות דברים אלו נזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא", עוד מוסיף וכותב: "ישמח יותר ויותר על אשר זכה להיות עבד למלך רם ונישא, איום ונורא, ובחר בנו מכל העמים ומכל צבא המרום, ורק בנו, ואוהב אותנו, ורצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, זו טובה גדולה שאין כמוה לאשר יעמיק לחשוב בגדולת הבורא וכנגדו משפלות האדם". 

בערך "דרך ארץ", כותב כך: "וזה כלל גדול בדרך ארץ, שיעשה הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם, ויבטל רצונו מפני רצון אחרים, ותהא דעתו מעורבת עם הבריות ובכל מה שילמד האדם הלכות דרך ארץ לא יצא, עד שיהא חכם ומבין מדעתו, כי אלו דברים שאין להם שיעור רק הכל לפי המקום ולפי הזמן, ולפני מה שהוא אדם", וכן: "המבקש מחברו איזה חסד – מה מאוד צריך להיזהר שלא להכביד עליו, ומה גם שלא להרבות עליו רעים עד שיעשה בקשתו".

בערך "הכנה", כותב המחבר כך: "הכנה לשבת היא מצווה רבה. מצינו גדולי ישראל שהיו עוסקים בה, וכבר כתבו בשם האר"י שמה שמזיע להכין צורכי שבת הוא תיקון גדול לפגם הברית... וכן כל הכנה שאדם מכין לדבר מצווה, היא גופא חשובה מצווה. הנה כי כן, מי שכל מעשיו לשם שמים, נמצא שכל ימיו עסוק במצווה".

בערך האחרון בספר, ערך "תשועה", כתוב המחבר כך: "וזה כלל גדול להינצל מכל צרה, שצריך השתדלות ותפילה, ואחר עשותו כל אלה כאשר בכוחו לעשות – יצווה לתשועת ה', שבלי שום ספק כל שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה, ולא נתכנו עלילות".

"פלא יועץ" הוא הספר התורני שלי. מאז שנתקלתי בו במקרה בארון הספרים, מצאתי בו כל מה שחיפשתי, והוא השיב לי על הרבה תהיות. הספר ייחודי וקל לקריאה והבנה, ומקיף את כל תחומי החיים של היהודי. ספר מומלץ שיעשה לכם סדר, ויכניס הרבה טעם בעבודת ה'. 

 

הבחירה שלי: פרקי אבות

כשחגגתי את יום הולדתי העשירי, קבלתי מאבא שלי מתנה מיוחדת: ספר הלכות שבת, מעובד במיוחד לילדים, עם תמונות והמחשה. יחד עם הספר עלה הרעיון: נלמד אותו יחד, אבא ואני, בכל שבת אחר הצהריים.

וכך היה. נולדתי בחורף, כשהשבתות קצרות, והתקדמנו באיטיות. אך לאחר פסח של אותה שנה, הציע לי אבא רעיון נוסף: כעת, כשהשבתות ארוכות, ויש יותר זמן, נשלב לימוד נוסף. אלה השבתות שבהן נוהגים לקרוא בכל שבוע פרק אחר מפרקי אבות – ננצל את הזמן המשותף, ונלמד פרקי אבות.

הרעיון הקטן והנחמד הזה הפך להיות חלק מהותי ומשמעותי מתקופת ההתבגרות שלי. את ספר הלכות השבת סיימנו ללמוד לקראת בת המצווה שלי, אבל פרקי אבות הפכו להיות מסורת נפלאה שלי ושל אבא. במשך יותר מ-10 שנים, ועד לנישואי, בכל שבת של קיץ היינו יושבים יחד, זמן איכות של אבא ובת, שגם התפתח לקשר עמוק ומשמעותי בינינו עד היום הזה, ב"ה, ולומדים את הפרק של אותו השבוע.

בשנים הראשונות, בהתאם לגיל ולאפשרות, למדנו את הבסיס – משנה עם פירושו הנפלא של רבנו עובדיה מברטנורא, קצת רש"י אם רצינו להתעמק קצת יותר. בשנים הבאות הוספנו פירושים מעמיקים יותר, כמו זה של הרמב"ם, ולבסוף, אחרי שנים של צבירת ידע, עברנו לשיטת לימוד אחרת: קראנו את המשנה, ושאלנו את עצמנו שאלות עליה. לא יצאנו מן הלימוד ללא תשובה שמניחה את הדעת – ואם לא מצאנו אותה במפרשים, העלינו חידושים משל עצמנו. לעיתים גילינו מאוחר יותר כי ה' זיכה אותנו לכוון לדעת גדולים, ומצאנו את הפירוש בספר כזה או אחר. בפעמים אחרות, היה אבא מספר לרבו את הפירוש, ומספר לי איך אורו עיניו של הרב, שנהנה מן החידוש.

מסכת אבות מוקדשת כולה למידות טובות, לערכים יהודיים ולהנהגות נכונות – כמו גם להרחקה מהנהגות שאינן נכונות. משניות מסוימות חקוקות במוחי ובלבי מאז ועד היום: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו"; "חכם אינו מדבר לפני מי שגדול ממנו בחכמה ובמניין... שואל כעניין ומשיב כהלכה"; "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון"; "הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת... צריך לנהוג בו כבוד"; "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה". מילים פשוטות ועמוקות בו זמנית, מילים שמלוות אותי בכל צעד, בכל רגע, לאורך שנים.

עד היום, המילים "פרקי אבות" מעלות לי מיד חיוך על הפנים. הן נתנו לי קשר אמיץ עם אבא. הן למדו אותי איך לחיות.

הבחירה שלי: אורות התשובה, של הרב אברהם יצחק הכהן קוק

מרן הרב קוק זצ''ל (באדיבות בית הרב קוק, צולם על ידי ספריית הקונגרס)מרן הרב קוק זצ''ל (באדיבות בית הרב קוק, צולם על ידי ספריית הקונגרס)

למען ה', תרתי משמע - אני תוהה ביני לביני, איך אוכל לבחור בספר תורני אחד? איך? ספרי הקודש, החל מבראשית ועד ספרות הקודש של דורנו - הם חיינו ואורך ימינו. הם המצפן, הוראות ההפעלה, המרגוע, המסע אל התכלית, כרית הדמעות, באר השמחה, ההתחלה, האמצע, הסוף - וכל מה שביניהם.

עם זאת, תפסת מרובה לא תפסת, אז בלית ברירה מתחיל להריץ ספרים אהובים ומשני חיים בראש. לפתע, בהמולת השמות הספרים וכותביהם, קדושים אשר בארץ המה, מתפרצת בקול דממה דקה ומכרעת ההחלטה הבהירה. ברגע זה, התשובה, שוב - בתרתי משמע, פשוט עולה מאליה.

הכרח. אוויר לנשימה. חבל הצלה. חיים. גאולה פרטית וכללית. מתנה פלאית ונדירה. אלה מקצת מן המילים הראשונות שעולות בי ברגעים בהם הכל מתבהר, ופתאום כה ברור לי שמוכרח אני לכתוב על התשובה. ולא זו אף זו – על הספר שעוסק בתשובה באופן העמוק והכולל ביותר שזכיתי להכיר עד כה: 'אורות התשובה' של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.

רגעים ספורים לאחר מכן, מועקה וחלישות דעת מזדחלות ללא הזמנה. איך אוכל לכתוב על נושא עמוק כל כך? כיצד ניתן לספר על  ספר כה משמעותי – בכמות מילים שלא תוכל לנגוע בקצה קצהו? באופן משעשע ומדאיג כאחד, בחושבי על כך נזכרתי שגם הרב קוק זצ"ל, בפתיחה לספרו האלמותי  הנ"ל, מעלה את אותה תהייה בדיוק:

"זה כמה אני נלחם מלחמה פנימית לדבר על דבר התשובה, וכל רעיונותיי רק בה הם מרוכזים.. עליה בנויות כל התקוות האישיות והציבוריות.. והנני נסלד בעצמי ממחשבתי – הראוי אנוכי לדבר על דבר התשובה? כתבו על דבר התשובה גדולי הדורות שעברו.. ואיך אוכל אנוכי להתייצב בקהלם? אבל - לא תוכל כל חולשה בעולם לפטרני מתביעתי הפנימית: מוכרח אני לדבר על דבר התשובה".

ובכן, כפי שציינתי, כל מילה ברשימה קצרת המילים הזו תהא בבחינת 'מגלה טפח ומכסה טפחיים'. ותורה מונחת בקרן זווית - כל הרוצה ליטול ויבוא וייטול. אך פטור בלא כלום אי אפשר, ולכן אמנה הדגשות חשובות שצוינו בספר, להן יש הסבר מפורט:

א. התשובה אינה רק עניינם של החוטאים. גם אדם שעולה ממדרגה טובה אחת לחברתה, על ידי מעשים טובים – נמצא בעיצומו של תהליך התשובה.

ב. התשובה איננה רק עניין פרטי. הבריאה כולה מתעלה כל העת, מתקדמת תדיר לקראת תיקונה השלם, וגם תהליך תמידי זה הוא חלק ממסע התשובה.

ג. התשובה, בעיקרה, איננה מסע שאמור לצמצם, להכאיב, או להגביל. למרות מה שרבים חושבים, תפקידה של התשובה הוא לגמרי הפוך. התשובה מחזירה את האדם לעצמו, לאלוקיו, ודווקא משום כך, גם אם בתחילתה תביא עמה צמצום והתכנסות, מטרתה היא להביא לכדי אושר, שגשוג, התענגות על ה', ורוב ברכה וישועה.

במדרש תנחומא, פרשת נשא, מלמדים אותנו חז"ל ש"תשובה קדמה לעולם". במבט עמוק, המנתח לאשורו את חייו של האדם הפרטי ואת תוכן חייה של הבריאה כולה, דומה שאין מנוס מכך. התשובה, על כלליה ופרטיה, היא כה 'מוצר צריכה בסיסי', עד שלא ניתן אפילו לדמיין את חיינו בלעדיה. הנה מה טוב ומה נעים שאכן כך הם פני הדברים, ועלינו להיות אסירי תודה כלפי ה' יתברך על המתנה הפלאית שהוא מעניק לנו ולבריאה כולה בכל רגע ורגע – להתקדם, להתחדש, להיטהר, להתעלות, לשוב בתשובה שלמה אל עצמנו, וכמובן, בעיקר - לשוב אליו. 

 

הספר שלי: 'שעריו בתודה' של הרב שלום ארוש

זה היה אחד מהימים הגשומים ביותר בחורף האחרון. יצאנו מירושלים אחרי שבת ארוכה ומהנה, כשהרכב שלנו עמוס לעייפה, תרתי משמע. קרי: חמישה ילדים עייפים ומותשים שלא גמרו לקפוץ ולהשתולל במשך השבת, לצד המוני מזוודות, תיקים, אוכל קפוא שאמי המסורה שלחה, מתנות מסבא, עגלה של התינוקת, ובעצם – מה לא?

ואז, ביציאה מירושלים, זה קרה. הרכב פתאום החל לצפצף. בלי שום סיבה. אורות אדומים נדלקו והמילה Engine הבהבה מול עינינו. מה שאומר שהבעיה היא ככל הנראה במנוע.

ליבי החסיר פעימה, וכשהבטתי על פניו של בעלי, האוחז בהגה, ראיתי שגם הן לחוצות. "אנחנו יכולים להסתובב כאן ולחזור להורים שלך, או להמשיך הביתה", הוא אמר את מה שכבר הבנתי לבד. "אבל", הוא הוסיף, "אם אנחנו ממשיכים, פתח המילוט הראשון בו נוכל להסתובב לאחור הוא רק בעוד כחצי שעה".

למען האמת – זה היה מלחיץ מאוד, אבל הגשמים העזים שנתכו, כמו גם הקיפאון בחוץ, והילדים שכבר נרדמו - היטו את הכף. "ממשיכים", אמרתי בקצרה. המשכנו.

אחרי רגע שוב החלו הנורות להבהב. "אתה בטוח שהרכב לא נהרס כשנוסעים אתו ככה?" שאלתי בדאגה את בעלי, שהעדיף לשתוק. פתאום שמנו לב שהרכב מתחיל להאט. בעלי לחץ על הדוושה בכל הכוח, אך במקום להאיץ, המהירות הלכה ופחתה.

"ריבונו של עולם, עזור לנו", מצאתי את עצמי מתפללת. ואז, באותו רגע, נזכרתי בספר 'שעריו בתודה' של הרב שלום ארוש, אותו אני זוכה ללמוד עם סבתי שתחי' במשך השנתיים האחרונות. בכל יום אנו לומדות קטע קצרצר.

פתאום, באותם רגעים מלחיצים, צפו ועלו במוחי כל אותם פרקים שאני לומדת. "ריבונו של עולם", מצאתי את עצמי מדברת לאבא שבשמיים, "תודה רבה לך על כך שהרכב שלנו תקוע, כי זה שהוא נתקע זה אומר שיש לנו רכב; תודה על כך שהוא עמוס בילדים מתוקים, הרי יש כל כך הרבה אנשים בעולם שמתפללים וכמהים לילדים משלהם; תודה על כך שהרכב עמוס במעדנים שאמא שלי שלחה ושעלולים להתקלקל, זה אומר שיש לי אמא מדהימה שלא רק שאירחה אותנו במשך כל השבת, היא גם ציידה אותנו במעדנים ומאפים; תודה על כך שתקעת לנו את הרכב, כי כל מה שאתה עושה בעולמך הוא רק לטובתנו, גם אם אנחנו לא מבינים זאת מיד. אז תודה, גם על זה".

וככה, בעוד שאני מודה ומתפללת, שמנו לב שהנורות המהבהבות כבות והרכב מאיץ את מהירותו. כך המשכנו לנסוע במשך שעה וחצי, בשתיקה, עד שהגענו בבטחה לביתנו בצפון.

423 עמודים יש בספר 'שעריו בתודה', ובכולם מובא בדיוק הרעיון שזכיתי לממש באותה נסיעה. להודות, כן, פשוט להודות. גם על מה שטוב, וגם על מה שעדיין לא זכינו לגלות את הטוב שבו, להודות בכל רגע ובכל מצב. כפי שכותב הרב ארוש: "על ידי ריבוי התודות לה', וככל שהאדם יותר מפרט את ההודאה, שמודה על כל פרטי הפרטים של חייו, מדבר קטן ועד גדול, ומתמיד להודות בכל פעם מחדש על כל דבר שיש לו, ולא רואה את זה כ'מובן מאליו', על ידי זה האדם זוכה לדעת שהוא אפס בלי ה', ושהוא לא יכול לעשות כלום בלי ה', ושאין לו שום כוח בלי ה', ואז נמתקים כל הדינים והכל הולך לו כסדר".

נמתקים כל הדינים. ממש זכיתי לראות זאת במוחש. זו ההזדמנות שלי להודות לרב ארוש על הספר המרתק והמחכים, ולהודות כמובן גם לבורא עולם. תודה. תודה.

 

דודו כהן: הספר שגרם לי לוותר על הצעת העבודה הבעייתית

הספר שלי: "ובחרת בחיים" של הרב יפתח סופר

הכיף הגדול שלי בסוף כל יום ישיבות-פגישות-סיעורי-מוחות בהידברות, לפני שאני חוזר לצפון, הוא לקפוץ לבני ברק (למרות הפקקים הנוראיים. קוראים מהמרכז - אני באמת לא יודע איך אתם מסוגלים לחיות ככה), לעצור בחנות ספרים ואז לצלול לשעה של חיפושים, דפדופים והנאה. "אבא, מתי אתה בא?", חוקרים הילדים בטלפון, אבל בתור אחד שעובד מהבית ב-95% מהזמן, אני מרשה לעצמי לבלות בחנויות הספרים מבלי להילחץ. זה הגילטי פלז'ר שלי. כמו חבילת לואקר (אדום!) כשר למהדרין, רק ברוחני.

את אחד הספרים שהכי השפיעו עליי קניתי דווקא בצפת, בחנות יהדות קטנה בעלייה למדרחוב. זה היה לפני 9 או 10 שנים, ומדף ספרי היהדות שלי היה דל ביותר. "ובחרת בחיים" תפס את עיניי. דפדפתי, ראיתי שהסגנון עממי ונגיש, בדיוק כפי שהתאים לי באותה תקופה, והחלטתי לקנות. מדובר למעשה בספר שמאגד בתוכו סיפורים וחיזוקים קצרים, הקשורים לפרשת השבוע. הכרך שקניתי היה הראשון בסדרה, וכלל תכנים על ספרי בראשית ושמות.

ובחרת בחיים, מאת הרב יפתח סופר

אתם מכירים את הספרים שחבל לכם לקרוא במהירות, כי אתם לא רוצים שהם יגמרו מהר? זה בדיוק הסיפור. שם, ב"ובחרת בחיים", הכרתי לראשונה סיפורים בסיסיים מאוד מהמדרשים, מהגמרא ומחז"ל. את חלקם כתבתי מחדש בטור שפרסמתי באותה תקופה ב-mako ("סיפור לשבת"), ומחלקם פשוט נהניתי והתחזקתי. הרב יפתח סופר ידע לאסוף, ביד אמן של ממש, את מיטב הסיפורים והחיזוקים, והצליח פשוט לרתק אותי, קטע אחר קטע, פרשה אחר פרשה.

באותה תקופה עמדה לפתחי הצעת עבודה שהיתה קשורה לפוליטיקה, והיתה עלולה להכניס אותי לקן צרעות של בעלי אינטרסים, רכילות ולשון הרע. נטיתי שלא לקבל את ההצעה, אבל עדיין התלבטתי. ואז, באחד הלילות, קראתי ב"ובחרת בחיים" סיפור מדהים על רב צדיק שבסעודה שנייה אכל את כל החמין, לתדהמת תלמידיו, שלא הבינו מדוע אינו מחלק את האוכל לכולם, כנהוג. בסופו של דבר התברר שהמבשלת הוסיפה בטעות נפט לתבשיל, וכיוון שהרב לא רצה לבייש אותה - הוא אכל את הכל לבדו, סבל מכאבי בטן וכמובן ספג בזיונות ותמיהות - הכל על מנת שאותה מבשלת לא תיפגע ולא תפוטר.

ואז, כשאני מתלבט בין אותה עבודה מכניסה לבין ויתור עליה - הלמה בי התובנה: וואו, אילו אנשים צדיקים יש בעולם! כמה כדאי להידבק בהם ובמידותיהם, ולא לפזול אל קני צרעות למיניהם. באותה שנייה נפל לי האסימון. החלטתי לוותר על אותה הצעה בעייתית, רק בגלל אותה התפעמות מהמעשה האצילי. עד כדי כך היה חזק הרושם שאותו סיפור הותיר בי.

בהמשך גיליתי שהרב יפתח סופר הוא תושב צפת הסמוכה, ויותר מזה - גיליתי שהוא מלמד בכולל שבו אני מתפלל בשבתות. איזה עולם קטן. בהמשך כשהכרתי את הרב, גם גיליתי איזו אישיות ישרה ומרשימה עומדת מאחורי הספר, שבהמשך הפך לסדרת ספרים על כל חמשת חומשי תורה. אם אתם מחפשים מאגר בלתי נדלה של סיפורים, רעיונות וחיזוקים, המוגשים בצורה מעניינת ומסקרנת - זו הסדרה עבורכם.

כנסו להידברות שופס - מגוון מבצעים לרגל חודש הספר העברי.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (8 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים