"ממעשה טוב לא מפסידים": כך הציל חסר הבית את הזקנה שעשתה עמו חסד

מי שמכיר את מזג האוויר המטורף בחורף של ארה"ב, יודע כי להיות בחוץ בזמן שיורד שלג או שרוחות עזות שורקות ומאיימות לקחת איתן את הכל - זה הדבר הכי לא נעים שיכול להיות. 

לכן, כשסבתא מקומית בת 66 ראתה הומלס צועד ברחוב יחף וגופו עטוי סחבות, היא מיד ידעה שאין סיכוי שהיא נותנת לו להמשיך בדרכו.

הסבתא, שביקשה להישאר בעילום שם, הכניסה את תומאס סמית' ההומלס לביתה, ולבה התמלא שמחה כשראתה כיצד הוא שמח על ההזדמנות שניתנה לו לישון בבית רגיל. "היא הכינה לי שוקו חם ונתנה לי לאכול ארוחה חמה", סיפר מאוחר יותר. "זה היה כל כך נחמד, זה הזכיר לי ימים אחרים בחיים".

כשפנה סמית' ללכת תוך שהוא מודה על הארוחה החמה ועל האדיבות - הציעה לו הסבתא להישאר לישון בבית. "היה ברור לי שאין סיכוי שאני נותנת לו לישון ברחוב בלילה כזה", היא משחזרת. 

סמית' קיבל חדר משלו ליד חדר הנכדים הבוגרים, והרגיש 'בעננים'. הוא נרדם במהירות, אך באמצע הלילה התעורר לפתע למשמע קול רעש גדול. "שמעתי חבטה חזקה וקמתי מהמיטה. ראיתי שהאישה והילדים לא התעוררו מהרעש, אבל חשדתי שאולי מישהו מנסה לפרוץ לבית".

כשהתהלך מעט בבית הריח סמית' פתאום ריח חזק של עשן מכיוון חדר השינה של הסבתא. הוא מיהר לכיוון, וכשפתח את הדלת - חשכו עיניו. הסבתא שכבה במיטה כשחלקי התקרה עליה. היא לא יכלה לזוז. "הבנתי שהרעש הגיע מפיצוץ בעליית הגג שגרם לשריפה ולקריסה של התקרה בחדר השינה שמתחתיו", סיפר סמית'.

הוא פינה את הסבתא במהירות, אך בינתיים החלה האש מעליית הגג להתפשט בכל רחבי הבית. "ידעתי שאין לי זמן ושאני מוכרח להוציא את הנכדים מהר", סיפר סמית' ושחזר כיצד נכנס בשנית אל הבית הבוער, מיד לאחר שהוציא את הסבתא לחצר. "הוצאתי את הנכדים ויצאתי מהדלת הקדמית לחצר, לפני שהלהבות הגיעו אליי. זה היה נס ממש".

השכנים שצפו במתרחש באימה הזמינו אמבולנס וצפו בכבאים בזמן שכתלי הבית נפלו בזה אחר זה. "גרתי בבית הזה במשך 40 שנה, ועכשיו הכל נגמר. לא נשאר ממנו כלום, אבל אני שמחה. אני אסירת תודה על כך שעשיתי מעשה טוב. הנכדים שלי ניצלו בזכות סמית', ואני מודה לו על כך. ממעשה טוב לא מפסידים", סיכמה.