אחרי שש בנות הגיע הבן – והוא ילד של נס ופלא

ה' חנן אותנו בשש בנות בריאות יפיפיות ומקסימות.

כדרך הטבע רצינו מאוד בן, ובמיוחד כיוון שאנחנו מרוקאים, הברכות והאיחולים לא פסקו.

הרבינו בתפילה ובבקשה מה'. והנה ידעתי שאני הרה, ונאמר לי שחלומנו עומד להתגשם ויש לנו בן.

עברו הימים, הרבינו בהודיה ותפילה, וביום בהיר התאשפזתי והרופאים הודיעו לי שכעת, במשך שלושה חודשים עד הלידה – עלי להיות מאושפזת.

עוד הודיעו מרום משקפיהם שכנראה יהיו לתינוק מומים שונים. "תקוו שיוכל לראות ולשמוע", הם אמרו.

כל הרבנים שפנינו אליהם אמרו לנו - אל תדאגו. יוולד לכם בן בריא וצדיק. הם עודדו אותנו.

עברו חודשיים בבית חולים הדסה, ובוקר אחד הריצו אותי לניתוח חירום, שם נולד הנסיך. בריא ושלם, אך מתקשה לנשום.

תרמנו כסף רב לצדקה, הרבינו בתחנונים ותפילות. אט אט גדל התינוק היקר לליבנו בפגיה. בניסים גדולים הורידו לו את החמצן, והוא התחיל לנשום בכוחות עצמו.

אחד הימים המאושרים בחיי היו היום בו השתחררנו, ובידי תינוק נפלא. יופי מיוחד ועדין השמור לילדים של תפילות היה נסוך על פניו. "מזמור לתודה" היה שגור על פינו ללא הפסקה.

התמונה הראשונה כאן היא תמונה בברית של ילד הפלא שלנו, ויקרא שמו בישראל משהשמעון. התמונה השנייה היא של משה בפגיה, עם כל הצינורות וההנשמה.

(צילום: אלבום פרטי)

(צילום: אלבום פרטי)

והתמונה השלישית היא כשמשה שלנו כמעט בן שנתיים. רץ, משתובב ומתחיל לדבר.

ילד מחונן, חכם ועדין נפש.

הודו לה' כי טוב.